ת"ד 1185-01-21

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים ולפציעות של ממש. השופט קבע כי הערך החברתי שנפגע מהעבירה הוא הגנה על שלום הציבור ושלמות הגוף, שנזקו בינוני. השופט בחן גם את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, ומצא כי מידת הרשלנות בינונית והנזק נגרם בינוני עד גבוה. בהתחשב ברשלנות ובחומרת החבלות, השופט קבע את טווח הענישה בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל, ותקופת פסילת רישיון נהיגה החל מ-11 חודשים ועד 3 שנים. השופט לא מצא הצדקה לסטות מתחום עונש זה. בבואו לשקול את גזר דינו של הנאשם, התחשב השופט בנסיבות שאינן קשורות זו לזו, לרבות קבלת האחריות של הנאשם, עבר תעבורתי נקי, חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, פגיעת העונש בגילו הצעיר של הנאשם (בן 20), שיתוף פעולה עם שירות המבחן, התנהגות חיובית ושירות צבאי. השופט אימץ את המלצת שירות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל ובמקום זאת להטיל על הנפגע צו מופחת של עבודות שירות ופיצויים. עם זאת, השופטת הגדילה את מספר שעות השירות בקהילה בשל שירותו הצבאי הקרבי של הנאשם, וקבעה כי יש להשלים אותן בתוך 18 חודשים. לגבי רכיב הפסילה, השופט הציב את העונש באמצע אזור הענישה, בהתחשב בוותק הנהיגה הקצר של הנאשם בעת התאונה. כמו כן חויב הנאשם לשלם לנפגע פיצוי בסך 2,500 שקל, שיתווספו לכל סכום שיקבל הנפגע בהליך אזרחי. גזר הדין כולל חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים, 24 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי וצו עבודות שירות. לנאשם יש זכות ערעור כעניין שבדין.