סע"ש 25192-12-18

תקציר

פסק הדין מתאר גילוי של מסמכים ספציפיים שהתבקשו הן על ידי הנתבעים והן על ידי התובע. השופט קבע כי תכליתה של תקנה 46(א) היא חשיפת האמת ועשיית צדק, בנוסף לייעול הליך השימוע. בפסק הדין נקבע כי יש לבחון את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים באמצעות מבחן כפול: מבחן צר, הבוחן את הקשר המעשי בין הטענות לבין המסמכים המבוקשים, ומבחן רחב, הבוחן את חשיבות הגילוי לעומת ההשלכות הכרוכות בכך. השופט מציין כי יש לשקול ולאזן גם את הזכות לפרטיות מול הזכות לגילוי. לאור זאת, הורתה השופטת לתובעת למסור לנתבעים מסמכים ספציפיים מהשנים 2015-2020, לרבות דו"ח מעסיקים, מסמכים מהעסקתו הקודמת של התובע בארה"ב והתכתבויות עם מעסיקים פוטנציאליים בישראל. כמו כן, על התובע להמציא מסמכים הנוגעים לעלייתם לישראל. הנתבעים, בינתיים, יספקו לתובע מסמכים הנוגעים לעניינו של התובע, לרבות פרוטוקולים מישיבות בהן נדון מצבו של התובע, וכן מסמכים הנוגעים לטענות התובע על התפרצויות אלימות. חלק מהמסמכים המבוקשים, לרבות אלה הנוגעים לצדדים שלישיים, נדחו. השופט פירט גם את השלבים הבאים בהליך, לרבות המועד שבו על כל צד להגיש את עדויותיו העיקריות ואת עדויותיהם של עדיו, בצירוף מסמכים כלשהם, בצורת תצהירים. כמו כן נכללה מסגרת הזמן להגשת מסמכים אלה, ופורטו ההשלכות של החמצת מועדים אלה. פסק הדין נחתם באזכור כי התיק יישמע בפני פאנל, ומועד הדיון יימסר לשני הצדדים.