רע"א 1099/21

תקציר

החלטת בית המשפט סובבת סביב העקרונות המשפטיים של דחייה על הסף, התחייבויות חוזיות, תביעות נזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט הנוגעים לסכסוך כספי בו מעורבים הרמטיק ותוספת. בית המשפט ראה בבקשה כאילו הערעור כבר התקבל ותמך בקבלת הערעור, תוך התמקדות בעיקר בשאלה האם אקסטרה זכאית לסעד הנוגע לתמורה עודפת מעסקאות חלופיות. המקרה נובע מפעולותיה של הרמטיק המחזיקה כספים משמעותיים בנאמנות במהלך התדיינות משפטית, והשפיעה על גישתם של מחזיקי האג"ח לכספים אלה. בית המשפט בחן בדקדקנות האם לאקסטרה יש עילה כלשהי על פי דיני חוזים, נזיקין או עשיית עושר ולא במשפט לתבוע 318.5 מיליון שקל, שכן לטענתם מעשיה של הרמטיק מהווים הפרות. בסופו של דבר, בית המשפט מצא כי גם אם טענותיה של אקסטרה נכונות עובדתית, אין בהן כדי להצדיק משפטית את הסעד המבוקש, שכן הרווחים המדוברים נצברו לאחר ביטול החוזה כדין ומשכך, לא ניתן היה להפיק אותם על חשבונה של אקסטרה. בית המשפט הדגיש כי סעד השבת הרווחים אינו חל לאחר הביטול בנסיבות הנתונות. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההבחנה בין פעולות וזכויות המתרחשות לפני ואחרי סיום חוזי. בהגיעו למסקנה כי טענותיה של אקסטרה אינן מוצדקות על פי כל עילה משפטית מוצעת, הורה בית המשפט על מחיקת הרכיב השלישי בתביעתה של אקסטרה והורה למשיבים לשאת בהוצאות בסך 50,000 ₪. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי כל השופטים המעורבים.