תלה"מ 20701-07-20

תקציר

פסק הדין מוצא את האם אשמה בהפרת תנאי פסק הדין בנוגע לחלוקת זמני ההורות עם ילדיה. בית המשפט קובע כי היולדת לא קיימה את סיום הסדרי הראייה המוסכמים, וטענותיה בדבר מגבלות רפואיות המונעות ממנה לעשות כן אינן משכנעות. השופט קובע כי דרישת האב לפיצוי כספי בגין הפרות העבר אינה סבירה, שכן תכליתה של תביעה כזו היא להבטיח ציות לצווים עתידיים, ולא להעניש על התנהגות בעבר. עם זאת, האם תעמוד בפני עיצומים כספיים בגין כל הפרה עתידית של הסכם ההסדרי ראייה. סנקציות אלה נועדו להרתיע מפני הפרות נוספות ונעות בין 100 ל-300 ש"ח להפרה, בהתאם לסוג הביקור. בית המשפט גם מורה כי סנקציות אלה יופעלו רק 45 יום לאחר מתן פסק הדין, מה שנותן לאם זמן להיערך לחידוש חובת הביקורים שלה. השופט גם פוסק לאב הוצאות בסך 1,500 שקל, שישולמו על ידי האם, ומתיר את ביצוע פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. ניתן לאכוף את פסק הדין, והשופט מאשר לפרסם את פסק הדין ללא כל פרטים מזהים על הצדדים.