ע"א 715/08

תקציר

המקרה סובב סביב נכד שהתגורר עם סבו שהיה דייר מוגן. לאחר פטירת הסב ניסה הנכד לתבוע זכויות כדייר ממשיך לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר. המחלוקת העיקרית הייתה האם לנכד הייתה דירה נוספת למגורים, שכן החוק מחייב את ילדי הדיירים או קרובי משפחתם להתגורר עם הדייר שנפטר לפחות שישה חודשים בסמוך לפני מותם מבלי שהייתה להם דירה נוספת. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנכד לא ניתק את קשרי המגורים עם בית הוריו ולכן יש לו דירה נוספת. בעקבות זאת נדחה הערעור, והנכד חויב לפנות את דירת הסב. כמו כן נדרשו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 6,000 שקל בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה על בסיס העובדה שזיקתם של הנכדים לדירת הסב הייתה בעיקר מטעמי נוחות והעדפות אישיות, וזיקתם למגורים לבית הוריו לא נותקה לחלוטין.