ת"א 23220-06-23

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים קיבלו מהתובע 1,790,000 דולר במסגרת הסכם השקעה ולא הצליחו לפרוע אותו במלואו למרות מועד הפירעון הנקוב בהסכם. הנתבעים טענו כי החוב נפרע בחלקו והומר בחלקו להשקעות אחרות, אך בית המשפט דחה את טענותיהם מחוסר ראיות. נפסק כי הנתבעים, ובמיוחד אליעזר גרוס, ניצלו לרעה את מסך ההתאגדות בכך שערבבו נכסים אישיים ונכסי חברה, ולא סיפקו תיעוד על השימוש בכספים שהתקבלו מהתובע. לפיכך, נמצא כי לגרוס יש מחויבות ישירה לפרוע את ההלוואה. בית המשפט הורה לנתבעים 1-3, לרבות גרוס ושתי חברות, להשיב לתובע 5,940,042 דולר, הכוללים את יתרת סכום ההלוואה, רווח בלתי מעורער בסך 20,000 דולר, הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבו הנתבעים בכיסוי הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך 100,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ועל סמך הראיות והעדויות שהוצגו.