ת"פ 9128-03-10

תקציר

הנאשם הודה בקשירת קשר לביצוע פשע ובניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, וצפוי לעונש של 20 שנות מאסר. ללא הרשעות קודמות, הוא ביקש להיכנס לתוכנית גמילה מסמים לפני גזר הדין, בטענה לגילו הצעיר ולרצונו הכן להיגמל מסמים. שירות המבחן אמנם תמך בבקשה זו, אך דחה אותה בהסתמך על פסיקה מבוססת השומרת חריגים כאלה למקרים נדירים. השופט נימק את החלטתו בכך שגזר הדין הוא נקודת הזמן המתאימה לקביעת השיקום, כאשר השחרור לפני גזר הדין הוא חריג. השופט הבחין בין מקרה זה למקרים קודמים בשל חומרת העבירה, וציין כי הנאשם רק הביע רצון להיכנס לגמילה אך לא נקט צעדים מעשיים. יתר על כן, מכלול ההחלטות שהציג בא כוח הנאשם, שאפשרו לנאשמים לעבור שיקום טרם מתן גזר הדין, העלה כי מרבית המקרים הללו הסתיימו בשיקום שלא צלח. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי מקרה זה אינו מצדיק יחס חריג, והנאשם יישאר במעצר, עם אפשרות להמשיך בשיקום במהלך ריצוי עונשו. החלטה זו התקבלה בנוכחות הנאשם ובאי כוח הצדדים.