ת"א 41896-07-21

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש בקשה לביטול פסק דין ברירת מחדל נגד נתבעים 2 ו-3. פסק הדין ניתן בשל כישלונם החוזר ונשנה להגן על עצמם בבית המשפט. לאחר בחינת העובדות, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא פעלו בתום לב וגילו זלזול בהליך השיפוטי. חוסר המעש וטקטיקות העיכוב שלהם גרמו לסחבת משמעותית והוסיפו מורכבות מיותרת. בית המשפט הכיר בחשיבות הגישה לצדק, אך ציין כי הנאשמים הגנו על עצמם בעבר בתיק לפני שנדחתה. יתר על כן, הזכות לשימוע הוגן לא נפגעה, שכן לנאשמים ניתנו הזדמנויות רבות להציג את הגנתם. עם זאת, בהתחשב בנסיבות הכוללות, לרבות הזלזול בבית המשפט וחוסר היעילות הנובע מכך, החליט בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לטובת קבלת הבקשה. כתוצאה מכך, פסק הדין של ברירת המחדל נדחה, אך הנתבעים נדרשים לשלם הוצאות ניכרות לתובע, לנתבעים אחרים ולאוצר המדינה. ההחלטה נועדה לאזן בין הזכות למשפט הוגן לבין הצורך בהתדיינות משפטית יעילה ולהרתיע מפני התנהגות מזלזלת בעתיד.