ת"א 43323-06-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונה, תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבע הראשון היה המבטח של הרכב בו נהג התובע, והנתבעים השני והשלישי היו הנהג והבעלים של הגרר שהיה מעורב בתאונה. השאלה המרכזית שעמדה להכרעה הייתה האם התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים. בית המשפט מצא כי פגיעתו של התובע, שנגרמה מנפילתו מרכבו בעת שהועלה על הגרר, היוותה שימוש ברכב מנועי. בית המשפט קבע כי מדובר בשימוש מוכר על פי החלופה, שעניינה גרירת הרכב. באשר לנכות רפואית, אימץ בית המשפט את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, לפיה לתובע נגרמה נכות משוקללת בשיעור של 5% כתוצאה מהתאונה. בית המשפט בחן גם את הנכות התפקודית ומצא לנכון לקבוע אותה בשיעור של 3%. באשר לתביעות התובע בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, פסק לו בית המשפט 40,000 ₪ ו-27,000 ₪, בהתאמה. בית המשפט פסק גם על הוצאות רפואיות, סיוע לצד שלישי וכאב וסבל, ופסק לתובע סכומים הולמים. בסך הכל חויב הנתבע השלישי לשלם לתובע 85,100 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. התביעה נגד הנתבע הראשון נדחתה, והנתבע השלישי חויב לשלם את שכר טרחתו.