ת"א 782/08

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה לפיצויי הפקעת מקרקעין. התביעה נסובה סביב הפיצוי הראוי בגין קרקע שהופקעה, כאשר התובעים מבקשים פיצוי נוסף מעבר למה שקיבלו. בית המשפט קובע כי הפיצוי הקיים, המבוסס על שווי הקרקע בעת ההפקעה, מייצג כראוי את שווי הקרקע, לרבות הפוטנציאל שלה לבנייה למגורים ולמטע זיתים. קביעה זו מעוגנת בהעדפת "השיטה ההשוואתית" של הערכת השווי, הבוחנת עסקאות רלוונטיות בקרבת מקום בזמן ובמקום. הערכת השמאי, שבית המשפט מצדד בה, מסתמכת על עסקאות השוואה שאירעו בין השנים 1960 ל-1962 וקובעת שווי של עד 150 לירות לדונם נכון לשנת 1962, כולל פוטנציאל הבנייה של הקרקע. גם בקשת התובעים לפיצוי נוסף, בנימוק של הפסד דמי חכירה, נדחית, שכן בית המשפט דבק בפסק הדין בעניין חביב אללה, הקובע כי בחירה במסלול דיני רכישה מונעת תביעות פיצויים נוספות. לפיכך, התובעים אינם זכאים לדמי חכירה בנוסף לתשלומי הריבית והצמדה שיקבלו. השופט מחליט שלא להטיל הוצאות על התובעים, כלומר כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ומתוארך ליום 10/04/2014.