ע"א 462/79

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת שומת מס בין יורשיו של הסופר המנוח ש"י עגנון לבין מנהל מס עיזבון. השאלות העיקריות שנדונו היו האם יש לכלול נכסים מסוימים בנכסי העיזבון, החייבים במס עיזבון, והאם למנהל הייתה סמכות להגדיל את שומת המס לאחר שהוגשה השגה. בית המשפט העליון קבע כי יש לכלול את התמלוגים להם זכאים היורשים בנכסי העיזבון, שכן הם ניתנים להם רק עם מותו של עגנון. כמו כן, בית המשפט קבע כי על בית המשפט להתערב בשומה כאשר היא מופרזת או שרירותית, וכי למנהל יש סמכות להגדיל את שומת המס לאחר הגשת השגה. באשר לפטור מתשלום מס בגין סכומים המשולמים לקרן הטבות, קבע בית המשפט כי גבולותיה של הפרשה סבירה צריכים להתבסס בעיקרם על המטרות שלשמן משמשת הקרן בדרך כלל. במקרה זה, בית המשפט מצא כי חלק מההפרשות לקרן היו בלתי סבירות ולכן ניתן לניכוי חלקי בלבד מנכסי העיזבון. לבסוף, פסק בית המשפט בעניין שכר טרחת עורך דין, והגדיל את הסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי לסכום הגבוה מהשיעור המינימלי שקבעה לשכת עורכי הדין, אך נמוך מבקשת המערערים, בשל נסיבות המקרה.