רע"א 1286-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **1. סקירת ההליך והרקע המשפטי:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה, שדחתה בקשת המבקשים (פלוני ואשתו) למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט, או לחילופין לפסילת חוות דעתו של המומחה שמונה (פרופ' ברויאר). המבקשים הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה"), בטענה שהתרשלה באבחון ובטיפול במחלת סרטן הריאה של אביהם המנוח. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים בהחלטה:** * **שיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית:** בית המשפט המחוזי מדגיש כי לערכאה הדיונית (בית משפט השלום במקרה זה) מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לסדרי דין, ובכלל זה החלטות הנוגעות לחוות דעת מומחים ומינויים. ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) תיטה שלא להתערב בהחלטות אלו, אלא אם הן נוגדות את הדין או גורמות לעיוות דין. עקרון זה מבטא את הזהירות הנדרשת בהתערבות של ערכאת ערעור בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך בערכאה קמא. * **היקף התערבות מצומצם בערכאת הערעור:** בהמשך לעקרון הקודם, נקבע כי היקף ההתערבות בהחלטות מסוג זה מצומצם מאוד. הדבר נובע מהרצון לשמור על יעילות ההליך המשפטי ועל סמכותה של הערכאה הדיונית להכריע במחלוקות. * **מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט:** מומחה הממונה על ידי בית המשפט נהנה מחזקת מקצועיות ונאמנות. בית המשפט רשאי להורות על פסילתו או על מינוי מומחה נוסף רק כאשר קיים חשש שהמומחה הפר את חובותיו המקצועיות או את חובות האמון המוטלות עליו. * **סעדים קיצוניים – פסילת מומחה או מינוי מומחה נוסף:** בית המשפט קובע כי הן פסילת חוות דעת של מומחה והן מינוי מומחה נוסף הן סעדים קיצוניים, שיש לשמור למקרים חריגים. * **פסילת חוות דעת:** תינקט רק במקרים חריגים, כאשר המומחה פעל בחוסר תום לב, או כאשר בחוות הדעת נפל פגם היורד לשורש העניין ועלול לגרום עיוות דין. * **חשש לפסילה לאחר הגשת חוות דעת:** הלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר בקשת הפסילה מוגשת רק לאחר שהוגשה חוות הדעת, שכן הדבר מעורר חשש שהבקשה נובעת מחוסר שביעות רצון בלבד מהמסקנות. * **מינוי מומחה נוסף:** גם אם הוא מתון יותר מפסילה, הוא שמור למקרים חריגים. הדבר נובע מעלויות נוספות לצדדים, התארכות ההליכים, וחשש להתנהלות אסטרטגית של צד שאינו שבע רצון מהחוות דעת. מינוי מומחה נוסף ייעשה במקרים יוצאי דופן בהם בית המשפט סבור כי לא ניתן לקבוע ממצאים על יסוד חוות הדעת הקיימת ויתר הראיות. * **הדרך הדיונית לתקיפת חוות דעת:** הדרך המרכזית לתקיפת חוות דעת מומחה במישור המקצועי היא באמצעות חקירת המומחה בבית המשפט, ולאו דווקא באמצעות בקשה לפסילת חוות הדעת. **3. יישום העקרונות על המקרה הנדון:** * **דחיית בקשת המינוי הנוסף:** בית המשפט המחוזי מאשר את החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקשים למינוי מומחה נוסף. בית משפט קמא קבע כי חוות דעתו של פרופ' ברויאר היא עניינית, מתייחסת לעיקר הנושאים שבמחלוקת, ומומחיותו עונה על השאלות הרפואיות. זכותם של המבקשים לחקור את המומחה נשמרת. * **דחיית בקשת פסילת חוות הדעת:** בית משפט קמא דחה את בקשת הפסילה, וקבע כי המקרה אינו חריג. בית המשפט המחוזי מאמץ קביעה זו, תוך הדגשת הצורך בראיות מיוחדות להצדקת סעד קיצוני כזה. * **התמודדות עם טענות המבקשים לגבי חוסר נימוק והתעלמות:** המבקשים טענו כי חוות הדעת חסרה ניתוח קליני, סיבתי וספרותי, מתעלמת משאלות מרכזיות ומטענותיהם, ואינה מנומקת דיה, ואף אימצה את חוות דעת ההגנה. בית המשפט המחוזי, מאשר את קביעת בית משפט קמא, כי טענות אלו אינן מצדיקות את הסעדים המבוקשים, שכן זכותם של המבקשים להעלות טענות אלו בחקירת המומחה. * **התמודדות עם טענת משוא פנים:** המבקשים העלו חשש למשוא פנים, הן בשל קשרים מקצועיים קודמים והן בעקבות תכתובת וואטסאפ עם מזכירתו של המומחה, ממנה עלה כי אינו נוהג לכתוב חוות דעת עבור תובעים. * בית המשפט המחוזי תומך בעמדת בית משפט קמא, כי תכתובת הוואטסאפ אינה מקיימת חשש ממשי למשוא פנים. * **הבחנה משפטית חשובה:** בית המשפט מפנה לפסיקה (רע"א (חיפה) 57747-10-24 פלונית נ' בית חולים כרמל) הקובעת כי גם כאשר מומחה מופיע ברשימת רופאי הסדר של קופת חולים הנתבעת, אין בכך כדי לפסול אותו. הנימוק הוא כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט מחייב אותו לפעול באובייקטיביות, והדבר מהווה "קל וחומר" למקרה הנדון, שבו הטענה בדבר חשש למשוא פנים מבוססת על תכתובת עם מזכירה. * העובדה שהמומחה אינו נוהג לכתוב חוות דעת עבור תובעים, אך כן ממונה כמומחה מטעם בית המשפט, אינה מעלה חשש למשוא פנים. * **החלטה בדבר ביטול מינוי ראשוני:** בית המשפט המחוזי מדגיש כי ההחלטה הקודמת לביטול מינוי פרופ' ברויאר נבעה מהסכמה בין הצדדים על מומחה אחר, ולא מחמת פגם או חשש כלשהו בקשר לפרופ' ברויאר. **4. חידושים או היבטים ראויים לציון:** * **הדגשת המגמה של אי-התערבות בשיקול דעת הערכאה הדיונית:** ההחלטה מחזקת את המגמה בפסיקה לצמצם את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות של הערכאה הראשונה, ובפרט כאלו הנוגעות למינוי מומחים וניהול ראיות. * **הצדקה למינוי מומחה נוסף:** ההחלטה מבהירה שמינוי מומחה נוסף אינו נעשה לשם "גיבוי" לחוות דעת, או מתוך רצון לצמצם סיכונים, אלא רק כאשר קיים ספק ממשי באשר ליכולת בית המשפט להגיע לחקר האמת על סמך הראיות הקיימות. * **הגדרת גבולות טענת "משוא פנים" בהקשר למומחה רפואי:** ההחלטה מספקת אבחנה חשובה בנוגע לטענות בדבר משוא פנים. היא מבהירה כי קשרים מקצועיים או נטיות של מומחה, כפי שהן משתקפות בחילופי דברים עם מזכירתו, אינם בהכרח מצדיקים פסילת מומחה או חוות דעתו, בפרט כאשר מדובר במומחה שמונה מטעם בית המשפט. ההשוואה למומחה הנמנה על רופאי הסדר של קופת חולים מחדדת את העיקרון לפיו מינוי מטעם בית המשפט מחייב אובייקטיביות, וטענות חוסר אובייקטיביות צריכות להיות מבוססות היטב. * **תפקיד חקירת המומחה:** ההחלטה מזכירה מחדש את תפקידה המרכזי של חקירת המומחה ככלי הדיוני העיקרי להתמודדות עם טענות בדבר איכות חוות דעת או ליקויים מקצועיים. **5. סיום:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, מאחר שלא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. ההחלטה מדגישה את שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית, את הסעדים הקיצוניים הכרוכים בפסילת מומחה או במינוי מומחה נוסף, ואת הצורך לבסס טענות בדבר משוא פנים על ראיות משמעותיות.