ע"א 8234/02

תקציר

המערערת הגישה בקשה לבית המשפט לפסול עצמו מלדון בערעורה, בטענה כי בית המשפט גילה משוא פנים כלפי המשיבה וזלזול כלפי בא כוחה. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה של המערערת וכן את ערעורה. לאחר מכן ערערה המערערת על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, וחזרה על טענותיה לפסילה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור ולא מצא עילה לפסילה. המערער לא הוכיח כי דברי בית המשפט מצביעים על עמדה סופית בערעור או כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בית המשפט העליון הסכים כי טענותיה של המערערת בדבר ביזיון ועוינות כלפי בא כוחה אינן ספציפיות ולפיכך אין להן בסיס עובדתי. בנוסף, סירובו של בית המשפט לעכב את הדיון עד להכרעה בערעור נפרד אינו כשלעצמו סימן למשוא פנים. מאחר שהמערערת לא עמדה בנטל ההוכחה, דחתה הערכאה הגבוהה יותר את הערעור וקבעה כי אין צורך בצו להוצאות. החלטה זו ניתנה ביום 21.10.02.