עת"מ 73053-10-21

תקציר

שלוש עתירות הוגשו נגד החלטת ועדת התכנון הארצית לאשר את תכנית תמ"ל 1083 להקמת שכונה ברובע הצפוני של הרצליה. העתירה הראשונה הוגשה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה, בבקשה לבטל את ההחלטה ולחילופין לקבוע הוראות בשלבים לטיהור קרקע ומי תהום ולהתנות את אישור התוכנית באישור תוכנית ניקוז אזורית. העתירה השנייה הוגשה על ידי בעלי זכויות בקרקע סמוכה, שביקשו גם הם לבטל את ההחלטה. העתירה השלישית הוגשה על ידי איגוד התעופה, שטען כי יש להבטיח את המשך פעילותו של שדה התעופה הנמצא כיום בשטח התוכנית עד להעתקת פעילותו. בית המשפט דחה את העתירות. היא קבעה כי החלטת ועדת התכנון הארצית הייתה סבירה והתקבלה בהליך חוקי שהעניק לוועדה המקומית זכות טיעון אפקטיבית והתבססה על תשתית עובדתית ראויה, לרבות בכל הנוגע לזיהום קרקע ומי תהום. בית המשפט מצא כי התכנית קודמה בנפרד מתכנון הרובע הצפוני בשל הצורך לזרז את בניית יחידות הדיור, וכי לא נפל פגם בהחלטה לתכנן את שטח התכנית מחוץ למסגרת התכנון של הרובע כולו, למרות שטרם אושרה תכנית כוללנית לרובע הצפוני. עוד קבע בית המשפט כי התכנית מתאימה לתכנון על ידי ועדת התכנון הארצית וכי אין תלות בתכניות אחרות לצורך הוצאת היתרים מכוחו, בניגוד לטענות העותרים. כמו כן, בית המשפט קבע כי ועדת התכנון הארצית לא פגעה בזכות הטיעון של הוועדה המקומית וכי לא הייתה חריגה מהמועדים הקבועים בחוק בשלבי התכנון. באשר לזיהום הקרקע, קבע בית המשפט כי הנושא נדון בהרחבה לאורך כל הליך התכנון וכי ההחלטה התקבלה על בסיס תשתית עובדתית רחבה ועמדת גורמים מקצועיים. בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסק הדין בעניין אפולוניה, וציין כי המקרה הנוכחי עסק בנסיבות שונות הנוגעות לאופי הזיהום, למידע הזמין ולהליכי התכנון. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהחלטה לאשר את התכנית מבלי להשלים את כל הבדיקות והסקרים הנוגעים לזיהום הקרקע, שכן דחיית השלמתם לשלב הרישוי הייתה מוצדקת והוראות התכנית הבטיחו כי יינקטו הפעולות הנדרשות. העותרים חויבו לשלם למדינה אגרות והוצאות בסך 50,000 ₪ כל אחת.