ע"א 1233/94

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר מינה את הקרן לטיפול בתלויים כאפוטרופוס על רכושו של המערער. המערערת, ילידת 1907, התנגדה למינוי בטענה שהיא מסוגלת לנהל את ענייניה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוציא גם צו מניעה נגד גלינה אפשטיין, שקיבלה מהמערערת ייפוי כוח, המסמיך את האפוטרופוס להשיב לה כל כסף שניתן לה במתנה. גלינה טענה כי המתנה וייפוי הכוח היו בחירותיו החופשיות של המערער. המערערת טענה כי היא מוכשרת וכי אין בסטריאוטיפים של החברה על הקשישה כדי לפגוע בזכותה לאוטונומיה. השופטים הסכימו כי על החברה להגן על הקשישים מפני ניצול כלכלי, אך הכירו גם בחזקת יכולתו של מבוגר לנהל את ענייניו. בהיעדר אי כשירות נפשית ברורה, הדגישו השופטים כי יש לכבד את זכויותיו של המערער לכבוד, לפרטיות ולקניין. פסק הדין הדגיש את מעמדן החוקתי של זכויות אלה לפי חוק היסוד. נוכח סימני השאלה סביב השפעתה של גלינה והפגיעה האפשרית ביציבותה הכלכלית של המערערת, קבעו השופטים כי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. הם הציעו הסדר זמני עד אז, שיאפשר למערערת להוציא סכום חודשי מחשבונותיה עבור הוצאותיה והוצאות בנה. השופטת שטרסברג-כהן הזמינה את כל הצדדים למצוא פתרון מכובד, רצוי בעזרת בית המשפט. השופט גולדברג הוסיף כי ניתן להגיע לאותה תוצאה מבלי להתייחס לחוק היסוד.