עמ"ש 22617-09-19

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערערים, שהם שני ילדיהם של זוג גרוש. הילדים תבעו את אביהם על כך שלא קיים את סיום הסכם הגירושין, שקבע כי ידאג לצרכיהם ויאפשר להם להתגורר בבית המשפחה עד שיתחתנו. בית המשפט קבע כי הסכם הגירושין הוא מסמך מחייב שיש לכבדו, והאב חויב לשלם לכל ילד 34,500 ש"ח כפיצוי על אי כיבוד ההסכם. בנוסף, חויב האב לשלם לכל ילד 30,594 ש"ח עבור שכר הלימוד אם יחליט ללמוד לתואר ראשון, וכן 18,000 ש"ח כל אחד עבור תמיכה חודשית במהלך לימודיו, שישולמו בתשלומים של 500 ש"ח לחודש. השופט גם הורה לאב לשלם לילדים שכר טרחה בסך 10,000 שקל. ההחלטה התבססה על ההבנה כי הסכמי גירושין הם מורכבים וקשורים זה בזה, ופיצולם לחלקים עלול להביא לקריסת ההסכם כולו. יתר על כן, השופטים הסכימו כי ההסכם מרמז על מערכת יחסים ארוכת טווח ורמה מסוימת של מסירות ומחויבות מצד האב כלפי ילדיו, וניתן לפרש את חלקיו המעורפלים של ההסכם על סמך פרקטיקות העבר וכוונת הצדדים. פסק הדין הדגיש את חשיבות קיום ההבטחות ואת עקרון חופש החוזים.