LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 51978-07-21

פסק-דין מחוזי לוד

📋
מספר הליך51978-07-21
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך31 במאי 2022
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםצ'ורני נ' גולדפרב עו"ד
👨‍⚖️
שופטיםאורן שוורץ

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה: צ'ורני נ' גולדפרב מבוא: התיק עוסק בערעור על דחיית תביעה שהגישה גב' צ'ורני נגד עו"ד סיגל גולדפרב. הליבה המשפטית נוגעת להחלת החסינות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, המעניק חסינות מוחלטת לעורכי דין בגין לשון הרע שנאמרו במהלך הליכים משפטיים. הניתוח שלהלן בוחן את העקרונות המשפטיים והחידושים המשפטיים במקרה זה. עקרונות משפטיים: 1. חסינות מוחלטת על אמירות שנאמרו במהלך הליכים משפטיים: - סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מעניק חסינות רחבה לעורכי דין בגין התבטאויות משמיצות שנאמרו במסגרת ייצוג משפטי. - פרשנותו של בית המשפט העליון, כפי שהודגמה בפרשת עו"ד ח'יר נ' עו"ד גיל, קובעת כי חסינות זו היא "גורפת" ו"מוחלטת", גם אם הדברים נאמרים בחוסר תום לב. - חסינות זו משתרעת מעבר להצהרות בעל פה בבית המשפט וכוללת הגשות בכתב, כתבי טענות וכל מסמך הנדרש לניהול המשפט. - העיקרון נועד להגן על עצמאות הסנגוריה המשפטית ועל שלמות ההליכים המשפטיים על ידי מתן אפשרות לעורכי דין לתקשר בכנות ובתקיפות ללא חשש מאחריות אזרחית או פלילית. 2. היקף החסינות ותחולתה: - החסינות חלה ללא קשר למניע העומד מאחורי האמירות – בין אם בתום לב ובין אם בחוסר תום לב. - היקפו מכסה את כל ההצהרות שנאמרו במסגרת "מהלך המשפט הרגיל" וקשורות להליך המשפטי; זה חיוני לשמירה על סנגור משפטי חופשי ופתוח. - בתי המשפט הדגישו כי הגנה כזו חיונית לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולעשיית צדק. חידושים משפטיים: 1. אופייה הרחב והמוחלט של החסינות המשפטית: - המקרה מחזק ומבהיר את היקף החסינות הסטטוטורית, ומדגיש את טבעה המוחלט שאושר מחדש על ידי תקדים מחייב. - בניגוד לחסינות לשון הרע מסורתית שעשויה להיות מותנית או מוגבלת, פסק דין זה מדגיש כי ההגנות לפי סעיף 13(5) מקיפות לעורכי דין הפועלים במסגרת חובותיהם המקצועיות בבית המשפט. 2. אישור שיפוטי של הגנות סטטוטוריות: - ההחלטה מדגימה כיצד בתי משפט מפרשים ומאשרים חסינות סטטוטורית, ומאשרת כי הן משמשות כאמצעי הגנה חיוני לסנגוריה משפטית. - הוא מדגיש את תפקידה של הרשות השופטת באיזון בין הזכות למוניטין לבין הצורך בחופש הביטוי המשפטי במסגרת ההליך השיפוטי. 3. השלכות על הפרקטיקה המשפטית: - המקרה מדגיש את החשיבות של הבנת חסינות סטטוטורית לעורכי דין, במיוחד בנוגע להצהרות שנאמרו במהלך התדיינות משפטית. - הוא משמש כחיזוק משפטי לכך שעורכי דין מוגנים בעת הצהרות כחלק מחובותיהם המקצועיות, ובכך מבטיח הגנה משפטית נמרצת והסברה ללא חשש מיותר מהתדיינות משפטית. מסקנה: מקרה זה מאשש את העיקרון לפיו התבטאויות של עורכי דין במהלך הליכים משפטיים מוגנות בחסינות מוחלטת לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. פסיקת בית המשפט מדגישה את חשיבותה של חסינות זו בשמירה על טוהר הסנגוריה המשפטית וההליך השיפוטי. החידוש המשפטי טמון באישורו מחדש של היקף החסינות הסטטוטורית כרחבה ומוחלטת, תוך חיזוק מחויבותה של הרשות השופטת לשמירה על זכויות משפטיות והבטחת ייצוג משפטי אפקטיבי בגבולות החוקיות הפרוצדורלית.

חקיקה מקושרת

חוק איסור לשון הרעתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ע"א 51978-07-21 צ'ורני נ' גולדפרב עו"ד, מחוזי (31.5.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית