רע"א 1670/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור. הבקשה נוגעת בעיקר לשלוש סוגיות: האחת, האם יש ביכולתה של המבקשת לבסס את טענתה למטרד; שנית, משמעותה של מרפאה הפועלת ללא אישור מתאים; ושלישית, החלטת בית המשפט כי שמיעת תביעות המשיבים תתקיים משלב הסיכומים ללא ראיות נוספות. השופט קבע כי סוגיות אלה אינן מעוררות שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות, אלא סובבות סביב האינטרסים האישיים של הצדדים, ולכן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור בפעם השלישית. השופט הרחיב בקצרה על נקודות אלה. באשר לסוגיה הראשונה, קבעו ממצאי הערכאה הנמוכה כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את המטרדים שלטענתה נגרמו לה, ומשכך, אין מקום שערכאת הערעור תתערב בעניין זה. בעניין השני ציינה השופטת כי טענות המבקש בדבר היעדר היתר להפעלת המרפאה אינן משנות את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר היעדר נזק או אי נוחות שנגרמו למבקש. נקבע כי רשויות התכנון ואכיפת הבנייה נפרדות מדיני הנזיקין האזרחיים על פיהם הוגשה התביעה. לבסוף, במתווה הפרוצדורלי, קבעה השופטת כי אין די בטענותיה של המבקשת, וכי היא תוכל לערער על פסק הדין המשלים במידת הצורך. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה אף היא, בצירוף צו לכיסוי שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.