ב"ש 91715/05

תקציר

הערעור עוסק בבקשה לגילוי חומרי חקירה הקשורים להאזנות סתר, שנדחתה על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו. החלטת בית משפט קמא התבססה על מדגם אקראי מתוך 79,000 שיחות מוקלטות, אשר הובילו את בית המשפט למסקנה כי הן אינן מועילות להגנתו של המבקש. המבקש טען כי זכותו לעיין בכל ההקלטות שכן אין דרך לדעת איזו מהן רלוונטית מבלי להאזין לכולן, וכי הרישומים שבידי המדינה אינם מספיקים. המשיב, לעומת זאת, טען כי מרבית ההקלטות אינן חומרי חקירה והעברתן תפגע בפרטיותם של אחרים ותכביד על המשטרה. בית המשפט הכיר בזכותו של המבקש למשפט הוגן ובחשיבות הנגישות לכל חומרי החקירה הרלוונטיים. עם זאת, הוא מצא כי שיטת המדגם בה נקט בית משפט קמא הייתה פגומה ולא נתנה הזדמנות שווה לנאשמים להכין את הגנתם. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי, והתביעה הונחתה להעביר רק את השיחות שבמחלוקת, כ-5,800 מתוך 100,000 שיחות מוקלטות, לעיון ההגנה. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות בהיקפם המצומצם של יתר החומרים השנויים במחלוקת ובזכותו של המבקש למשפט הוגן.