רע"א 2022/13

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה את פסק דינו של בית משפט השלום נגדו. עיקרו של המחלוקת היה תביעתו של המבקש נגד חברת ביטוח, בטענה שלא שולמו לו כל כספי הביטוח המגיעים לו. טענתו של המבקש הייתה כפולה: ראשית, כי לא היה מודע ל"טופס תנאי חיתום" מגביל; ושנית, שהטופס לא נחתם על ידו. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי קבעו אחרת, והגיעו למסקנה כי הטופס היה חלק מפוליסת הביטוח והוסכם על ידי בא כוחו של המבקש. בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר נדחתה. בית המשפט מצא כי הסוכן מונה כדין לפעול בשמו של המבקש וכי מעשיו מחייבים. טענותיו של המבקש נגעו ברובן לשאלות עובדתיות, שקשה לערער עליהן, וממילא לא היו משכנעות. בעוד שהמבקש העלה שאלות משפטיות מעניינות לגבי פרשנות חוזי ביטוח ואחריותן של חברות הביטוח וסוכניהן, בתי המשפט קבעו כי אין זה המקרה המתאים להתייחס אליהן, במיוחד נוכח הממצאים בדבר תפקידו של סוכן המבקש. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.