ער"מ 1618/08

תקציר

המשיבה, חברה המפתחת ובונה בתי מלון, הזמינה את המערערת, חברה קבלנית, להקים את מלון גרנד קורט בירושלים. ההסכם בין הצדדים כלל סעיף המאפשר לכל צד לנכות את כל הסכומים שהצד השני חייב על פי אותם הסכמים או נפרדים. המערערת החלה לעבוד במלון בשנת 2000 אך המשיב הפסיק את הפרויקט בשנת 2003 ללא הודעה מוקדמת, דבר שהוביל למחלוקת על תשלום עבור עבודתה של המערערת. המשיב טען כי המערערת עיכבה את העבודה וביקש ניכויים מהסכומים שהיא חייבת למערערת בהתאם. המערערת תבעה את המשיב לתשלום והאחרון הגיש כתב הגנה, לרבות טענת קיזוז בגין העיכובים. המערערת ביקשה למחוק חלק זה של ההגנה, בטענה כי טענת המשיב התיישנה, כי המשיב מנוע מלטעון את הטענה, וכי הטענה נעדרת שחר משום שאינה מבוססת על עסקה אחת. הרשם דחה את הבקשה, והביא את המערער לערער על ההחלטה. הערעור נדחה, כאשר בית המשפט לא מצא פגם בהחלטתו המפורטת והמנומקת של הרשם. בית המשפט קבע, כי טענת הקיזוז של המשיב היא טענת הגנה ועל כן אינה כפופה לתקופת ההתיישנות. עוד קבע בית המשפט כי יש לבחון את טענת המשיב לקיזוז בשלב ההוכחות של המשפט, לצד מחלוקות עובדתיות נוספות, לרבות פרשנות הסכמי פשרה קודמים בין הצדדים. המערער חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב בגין הערעור.