עת"מ 47392-02-22

תקציר

העותר ביקש להקים תחנת דלק על קרקע חקלאית בסמוך לכביש 9. ועדת הערכאה הראשונה דחתה את הבקשה, וועדת הערר דחתה את הערר. לאחר מכן ערער העותר לוועדה המחוזית, שגם היא דחתה את הערר. העותר ביקש לערער על החלטה זו למועצה הארצית אך נדחה על ידי יו"ר הוועדה המחוזית. בעתירה נטען כי הדיונים היו פגומים וכי הוועדות לא פירשו כראוי את חוק משק הדלק, שהיה מאשר את הקמת תחנת הדלק. בית המשפט מצא כי אמנם הדיונים אכן נפלו פגמים בשל היעדר הקלטה של דיונים פנימיים, אך אין בכך כדי להצדיק את ביטול ההחלטות, מה גם שהשימוע הציבורי הוקלט כראוי, וההחלטה שהתקבלה עלתה בקנה אחד עם הדיון הציבורי. אשר לפרשנות חוק משק הדלק, הסכים בית המשפט עם המשיבים כי חוק זה אינו גובר על כל השיקולים האחרים כגון השפעות סביבתיות ותחבורתיות, מה גם שמדובר בקרקע חקלאית. בית המשפט הדגיש כי על ועדות התכנון לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים ולהפעיל את שיקול דעתן, כפי שאכן עשו הוועדות במקרה זה. לפיכך, העתירה נדחתה. מאחר שהיה פגם פרוצדורלי, לא נדרשה העותרת לשלם הוצאות.