תב"כ 46/25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים: **נושא ההחלטה:** התמודדות עם שימוש בתעמולת בחירות בצבא ההגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם של זיהוי או ניכוס של צה"ל על ידי מפלגה או רשימת מועמדים. **המסגרת החוקית:** ההחלטה מתבססת על סעיף 2ב(ב) לחוק דרכי תעמולה, הקובע כי "לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים". הסעיף מדגיש כי אין בו כדי למנוע ממפלגה או רשימה להביע תמיכה בצה"ל. **העיקרון המשפטי המרכזי – מבחן הניכוס:** בית המשפט קובע כי המבחן המרכזי ליישום הסעיף הוא "מבחן הניכוס". מבחן זה נועד למנוע פרסום תעמולת בחירות שעלול "לנכס" את צה"ל – על פעילותיו, הישגיו המבצעיים והצבאיים – למועמד או רשימה פלונים, וליצור זהות ביניהם. תכליתו של מבחן הניכוס היא להגשים את מטרת הסעיף – שמירה על צביונו ותדמיתו של צה"ל כ"צבא העם" והרחקתו ממחלוקות פוליטיות. **הרחבת פרישת מבחן הניכוס – "העשוי ליצור רושם":** אחד החידושים המרכזיים בהחלטה הוא הדגש על כך שלשון הסעיף רחבה, וכן פרישת מבחן הניכוס. הדבר בא לידי ביטוי בכך שאין צורך בניכוס בפועל. די בכך שתעמולת הבחירות "עשויה ליצור רושם" של זיהוי בין צה"ל לבין רשימה או מועמד. בית המשפט מאמץ פסיקה קודמת (תב"כ 13/21) לפיה: * המבחן אינו בודק האם השיוך או הניכוס אכן השפיעו בפועל על דעתו של הבוחר. * די בהוכחת קיומו של חשש שמא נוצרה "מראית-עין" של זיהוי או "ניכוס", בראייתו של הבוחר הסביר. * מראית-עין כזו יכולה להיווצר גם אם ה"ניכוס" הוא במידה "חלשה", עקיפה, או אפילו בלתי-מודעת. **יישום העקרונות על המקרה הנדון:** בית המשפט קובע כי המקרה הנדון אינו מקרה גבולי. הוא מנתח רצף של קטעים בסרטון התעמולה, הכוללים הצגת פעילות מטוסי קרב, טנקים ומסוקים, לצד אמירות של המשיב 1. בית המשפט מגיע למסקנה ברורה כי: 1. **הקשר ברור:** ההקשר של הצגת כלי המלחמה של צה"ל ברור. מטרתו היא להעביר מסר כי כאשר המשיבים היו בשלטון, פעולות והישגי צה"ל רוממו את מעמדה של המדינה, ובהיעדרם, הישגים אלו מידלדלים. 2. **שילוב וזיהוי אסורים:** הסרטון משלב את המשיבים וצה"ל זה בזה במסר המועבר. שילוב ויצירת זהות זו אסורים לפי מבחן הניכוס. 3. **הפרכת טענת המשיבים:** בית המשפט דוחה את טענת המשיבים כי לא ניתן לזהות סממנים של צה"ל בקטעים. הוא מצביע על כיתובים על הטנקים ("3ב", "3א") ועל סמל חיל האוויר (מגן דוד כחול) על כנפי המסוקים. בית המשפט מדגיש כי גם אם הצופה הסביר אינו מזהה מיד סממנים אלו, אין ספק שמדובר בכלים של צה"ל, וקשה להניח שהצופה יחשוב שהמשיבים מתגאים בהפיכת ישראל למעצמה תוך שימוש בצילומים של צבא זר. **הבחנה במקרים נוספים – קטעי היסטוריה:** בית המשפט מבחין בין הקטעים המדוברים לבין קטע נוסף שהוצג, המתאר חיילים ממלחמת ששת הימים. בנוגע לקטע זה, נקבע כי הוא אינו מנכס את צה"ל למשיבים. ההבחנה מתבססת על: * **אופי היסטורי:** מדובר בקטע היסטורי, בצילומים בשחור-לבן, שאינו מקושר באופן ישיר למשיבים. * **מסר כללי:** הטקסט המצורף ("עם שלא נכנע") מתייחס באופן כללי לעם ישראל, ולא להישגים ספציפיים של צה"ל שיש לייחס למשיבים. * **הימנעות מיחוס כל ההיסטוריה:** בית המשפט מבהיר כי המשיבים אינם מנסים לייחס לעצמם את כלל ההיסטוריה של צה"ל, גם מזמנים בהם לא היו בשלטון. **ההכרעה והסעד:** לאור כל האמור, בית המשפט מקבל את העתירה. המשיבים מצווים להסיר מן הסרטון את הקטעים הכוללים מטוסי קרב, טנקים ומסוקים, בכל מדיה שבה התפרסם הסרטון. בנוסף, המשיבים יישאו בהוצאות העותרת בסך 20,000 ש"ח. **חידושים ודגשים בהחלטה:** * **הקפדה על ניטרליות צבאית:** ההחלטה מדגישה את החשיבות העליונה של שמירה על ניטרליות צה"ל בזירה הפוליטית. * **הרחבת מבחן הניכוס:** העיקרון של "העשוי ליצור רושם" מרחיב את גבולות האחריות של גורמים פוליטיים, ואינו דורש הוכחת השפעה בפועל, אלא חשש לקיום מראית-עין של זיהוי. * **פרשנות רחבה של "רושם":** הדגש על "רושם" בראיית הבוחר הסביר, גם אם מדובר בניכוס חלש, עקיף או בלתי-מודע, מעצים את ההגנה מפני פגיעה בתדמית צה"ל. * **זהירות בשימוש בסמלים ובהישגים צבאיים:** ההחלטה מהווה תמרור אזהרה ברור כלפי כל ניסיון של גורמים פוליטיים לנצל או "לרכב" על הישגים, עוצמה או סמלים של צה"ל לצרכי תעמולה. * **הבחנה בין היסטוריה לבין ניכוס עדכני:** בית המשפט מפריד בין שימוש בקטעים היסטוריים כלליים לבין שימוש בהקשרים עכשוויים או ביטחוניים שניתן לייחסם ישירות לפעילות צה"ל בתקופות שלטון מסוימות.