עב"ל 29594-09-21

תקציר

ניתוח פסיקה זה מתמקד בעקרונות המסדירים את התערבותן של ערכאות הערעור בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר, תוך שימת דגש מיוחד על היקף הביקורת על ערכאות הערעור, החריגים לכלל הכללי ויישומם של עקרונות אלה על העובדות הנדונות. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **עקרון אי ההתערבות בממצאים עובדתיים** העיקרון הבסיסי בליטיגציה לערעורים הוא שבתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלהתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בתי משפט פרוצדורליים או ערכאות דיוניות. הדבר נובע מההכרה כי ממצאים אלה מבוססים פעמים רבות על התרשמותו הישירה של בית המשפט מעדויות העדים ומעדויותיהם (להלן ע"א 299/03 חנן גרין - מילון בע"מ וע"א 424/06 מטבחי שרתים בע"מ - ילנה גרוכולסקי). כלל זה מקיים את תפקידו העיקרי של בית המשפט בהערכת אמינות ודיוק עובדתי. 2. **חריגים לכלל אי-ההתערבות** החוק מכיר בחריגים ספציפיים ומוגדרים היטב שבהם בתי משפט לערעורים יכולים וצריכים לבחון ואולי לבטל קביעות עובדתיות. חריגים אלה, המעודנים באמצעות פסיקה, כוללים מקרים שבהם בית המשפט קמא: - התעלם לחלוטין מראיות רלוונטיות או לא התייחס לפרטים מהותיים (ראו אלי אבשלום נ' מדינת ישראל). - התעלמו מסתירות מהותיות בתוך עדויות או בין עדויות שונות (ראו אותו מקרה). - עשתה טעות מהותית או "ברורה" בהערכת מהימנות, מהימנות או משקל ראייתי (ראו גם ע"א 36/99 יפה נ' אבון חיה גלזר). חריגים אלה משמשים למניעת עיוותי דין הנובעים מראיות שהתעלמו מהן או לא הוערכו במלואן. 3. **חדשנות משפטית ביישום** הפסיקה המפורטת במקרה זה מדגימה גישה מורכבת שבה התערבות ערעור מותרת בנסיבות מסוימות המאופיינות ב: - סתירות או סתירות משמעותיות שלא טופלו על ידי בית המשפט הנמוך. - פערים ראייתיים או טעויות "ברורות" בהערכות מהימנות. - נסיבות שבהן הממצאים העובדתיים אינם עולים בקנה אחד עם ראיות מתועדות, במיוחד כאשר בית המשפט התחתון לא נתן משקל ראוי או התעלם מראיות מרכזיות שעלולות לשנות את התמונה העובדתית. **יישום למקרה** בית המשפט זיהה "נסיבות חריגות" המצדיקות התערבות על סמך הדברים הבאים: - **סתירה בין הצהרת העדה לבין פעילות במדיה החברתית**: הצהרת המשיב המכחישה קשר מתמשך ומערכת יחסים הופרכה על ידי פוסטים בפייסבוק, תגובות, שינויים בסטטוס מערכת היחסים והתייחסויות משפחתיות, שהציעו את המשך הקשר, ובכך סתרו את עדותה. - **התנהגות המעידה על סטטוס מערכת היחסים**: הפוסטים של המשיבה ברשתות החברתיות, ההתייחסויות המשפחתיות ושמות הילדים מצביעים על מערכת יחסים מתמשכת, סותרים את הכחשתה וחולקים על הסתמכותו של בית המשפט קמא אך ורק על עדותה בעל פה. - **עדויות התנהגותיות ודפוסי ביקור**: נוכחותו של מר יום טוב בביתה של המשיבה ופירוט החופשות המשותפות מערערות עוד יותר את עדותה. - **העברת נטל ההוכחה ופערי הראיות**: ערכאת הערעור שקלה את כישלונו של המוסד בהגשת דוחות חקירה מסוימים, ואת הימנעותו של המשיב מזימון עדים פוטנציאליים (למשל, אמו של מר יום טוב), שהשפיעו על הערכת המהימנות. **חידוש משפטי בפסק הדין** מקרה זה ממחיש יישום פרגמטי של החריג לכלל אי-ההתערבות, תוך הכרה בכך שהתעלמות בית המשפט קמא מראיות מהותיות והסתמכות על עדויות בלתי מאומתות מהוות "טעות ברורה" המצדיקה תיקון ערעור. בית המשפט הדגיש כי כאשר הראיות מצביעות על יחסי נישואין מתמשכים שאינם עולים בקנה אחד עם ממצאי בית המשפט הנמוך, וסתירות כאלה אינן מטופלות או נשקלות כראוי, התערבות הערעור מוצדקת. **תקציר** מקרה זה מדגים את ההכרה של החוק בכך שבעוד שכלל הכבוד לממצאים עובדתיים הוא בעל חשיבות עליונה, הוא אינו מוחלט. העקרונות הקבועים והחידושים בפסיקה מאפשרים לבתי המשפט לערעורים להתערב כאשר קביעות עובדתיות מתערערות על ידי סתירות מהותיות, ראיות שהתעלמו מהן או טעויות ברורות בהערכות מהימנות. גישה זו מבטיחה שהדיוק העובדתי הדרוש לשיפוט הוגן יישמר, במיוחד במקרים מורכבים הכוללים סוגיות יחסיות או זהות בהן הראיות עשויות להיות סותרות והאמינות היא בעלת חשיבות עליונה.