ע"פ 4237/07

תקציר

בית משפט השלום בקריית גת הורה למדינה לשלם פיצוי בסך 15,061 ₪ לאדם (המבקש) שזוכה מאשמת סמים. המערער ערער על ההחלטה וטען כי הפיצוי צריך לכסות את כל תקופת מעצרו ולא רק חלק ממנה, כפי שפסק בית משפט השלום. כתב האישום נגד המערער היה בגין שני סעיפים של מכירת סמים לסוכן משטרתי. בית משפט השלום באשקלון קבע קודם לכן כי קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של המערער. עם זאת, בית המשפט זיכה את המערער בשל ספקות באשר למהימנות עדותו של הסוכן ולקיומן של ראיות מחזקות שהיו פגומות. המערער טען כי ראיות התביעה טרם הגשת כתב האישום היו רשלניות והיוו חוסר בסיס להאשמה, המזכה אותו בפיצוי בגין כל תקופת מעצרו. מנגד, טענה המדינה כי המערער לא זוכה על הסף אלא מחמת ספק, והראיות שקדמו לכתב האישום מצדיקות את ההאשמה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והסכים עם המדינה כי אין חוסר בסיס להאשמה. עם זאת, בית המשפט פסק למערער פיצוי בגין חלק מתקופת מעצרו, בהתבסס על עילת "הנסיבות האחרות" הגמישה, המביאה בחשבון את הפגמים בעניינה של התביעה שהתגלו במהלך המשפט. על התביעה היה לעמוד על המשמר מוקדם יותר ולהבין את הפגמים הראייתיים, שהובילו לשחרורו המוקדם של המערער. בית המשפט גם תיקן חישוב שגוי בסכום הפיצויים, והגדיל אותו ל-17,423.88 שקל עבור 59 ימי מעצר. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, אך סכום הפיצוי לא הוארך כך שיכסה את כל תקופת המעצר.