בש"א 6451/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם. המערערים ניסו תחילה לערער על פסק דין חלקי שניתן בעניינם בבית המשפט המחוזי ביום 1.5.2019. ערעור זה נדחה בינואר 2020. פסק הדין הסופי בתיק ניתן ביום 23.6.2019, אך המערערים ביקשו ארכה לערעור על החלטה זו רק בפברואר 2020. בקשה זו התבססה על האמונה כי יש להמתין עד לאחר הדיון המקדמי. הצוות המשפטי של המערערים טען כי הבנה זו היא תוצאה של שיחה עם בא כוח המשיב. עם זאת, הצוות המשפטי של המשיב הכחיש כל שיחה כזו. בקשת הארכת המעצר נדחתה על ידי הרשם בנימוק שלא היו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, וניתן היה למנוע באופן סביר כל טעות של הצוות המשפטי של המערערים. זאת ועוד, גם החלטת הרשם שלא לדון בבקשת המערערים למתן רשות להגיב להתנגדויות המשיב הייתה מוצדקת. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשם בעניינים אלה ומציין כי המערערים לא הציגו כל נימוק שיצדיק את ביטול החלטת הרשם. לפיכך הערעור נדחה.