ת"א 19428-11-14

תקציר

נגד ישראל הוגשו כמה תביעות משפטיות בגין אי פיצוי על האדמות שהופקעו מיורשיהם. הקרקעות המדוברות נמצאות מצפון לכביש 85, בשטח שבין ההתנחלות גידידה מקאר לכביש 85. התובעים דרשו פיצוי בגין הקרקעות המופקעות, שישראל סירבה לשלם עבור חלק מהתובעים בטענה שלא הוכיחו את זכותם לקבל את הפיצויים. לאחר בחינת טענות הצדדים, החליט בית המשפט כי כל התובעים הוכיחו את זכותם לקבלת פיצויים, וכי יש לפצות אותם בגין הקרקעות המופקעות, שיועדו כקרקעות חקלאיות, בהתאם לשווי הקרקעות ודמי החכירה שאבדו. שיעור דמי החכירה נקבע על 6% משווי הקרקע המשתנה מדי שנה, שהוא השיעור הנהוג בשוק הנדל"ן. עוד קבע בית המשפט כי אין להביא בחשבון את פוטנציאל עליית ערך הקרקעות בשל הכוונה להקים יישוב באזור בעת חישוב הפיצויים, שכן התכנון לא קדם להפקעה. לבסוף, בית המשפט הורה לישראל לשלם לתובעים את הסכומים המחושבים, בתוספת הוצאות משפט, בתוך 30 יום מיום ביטול צווי בריאות העם הקשורים למגפת הקורונה. אם ישראל לא תעשה כן, יהיה עליה לשלם הפרשי ריבית והצמדה ממועד ביטול הצווים ועד למועד התשלום בפועל.