תמ"ש 8309-06-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש תביעות הנוגעות למאבק משמורת בין בני זוג גרושים על ילדם הקטין, שנולד ביום 1.2.2010 ומכונה א.ש. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי האם, מבקשת להעניק לה משמורת מלאה על הילד, ואילו האב הגיש תביעה שכנגד בבקשה למשמורת. התביעה השלישית, שהוגשה אף היא על ידי האם, מבקשת לחייב את האב בתשלום מזונות ומזונות. בית המשפט מגיע להכרעה בשלוש התביעות לאחר דיון שהתקיים ביום 9.1.2012, בו הגיעו הצדדים להסכמה בכמה נושאים, לרבות חלוקת הרכוש המשותף ותשלומי מזונות זמניים. נקודות המחלוקת העיקריות היו המשמורת על הילד וזכויות הביקור של ההורה שאינו משמורן. השופטת מדגישה כי טובת הילד צריכה להיות השיקול המרכזי בתיקי משמורת ומציינת את אופייה המיושן של דוקטרינת חזקת הגיל הרך, המעדיפה את האם כמטפלת העיקרית. השופטת דנה בהרחבה במערכת היחסים החריפה בין ההורים ומאשימה את האם בניסיון למזער את חלקו של האב בחיי הילד. בסופו של דבר, בית המשפט מעניק את המשמורת לאם, בהתחשב במעמדה הנוכחי כמטפלת העיקרית בילד, אך מעניק לאב זכויות ביקור מורחבות. זה כולל שני לילות באמצע השבוע וסופי שבוע לסירוגין, בנוסף להסדרי חופשה וחופשת קיץ. השופטת מדגישה גם את החשיבות של שני ההורים לשמור על קשר משמעותי עם הילד ואת האחריות של כל הורה לאפשר זאת. הנכסים המשותפים המיטלטלין מוענקים לאם, ואילו שאר הנכסים יחולקו שווה בשווה. השופט מעודד את הצדדים לחשב את יתרת התשלומים בעצמם וממנה רואה חשבון מומחה שיסייע במידת הצורך. לבסוף, השופט מחליט שלא להורות למי מהצדדים לכסות את הוצאותיו של הצד השני.