ת"א 1194/93

תקציר

במקרה של אהרון ולאה אהרון נ' מושב בית עריף ואח', הגישו התובעים תביעה לרישום כבעלי זכויות החכירה לבית מקצועי במושב בית עריף, ששטחו 2,618 דונם. הנתבעים היו המושב, מינהל מקרקעי ישראל ושרה ואהרון תם. אולם במהלך המשפט נפטר אהרן תם, ועיזבונו החליף אותו כצד. התובעים טענו כי רכשו את הזכויות בבית ובשטח נלווה של 2,618 דונם מהמושב בשנת 1974. עוד נטען כי ועד המושב קשר קשר עם אהרון תם לביצוע מרמה וגניבה, וכי הנאשמים, לרבות אחוזת תם, קיבלו את הנכס בקנוניה. הנתבעים טענו כי השטח שסופח לבית המקצועי הוא דונם אחד בלבד. בנוסף, הם ציינו כי גבולות החלקות נקבעו בתוכניות תקפות שהוגשו למינהל מקרקעי ישראל. התובעים הציגו ראיה אחת בלבד, תצהירו של אבישי אהרון, שהיה מבלבל ומלא סתירות. הוא לא הצליח להבהיר את מהות הזכויות שנרכשו, ולא הוצגו מסמכים תומכים, כגון חוזה החכירה עם המינהל או תכניות תקפות. יתר על כן, טענת הקנוניה וההונאה לא הוכחה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם. השופטת הדגישה כי עדותם של התובעים אינה מספקת ואינה אמינה, והם לא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. כתוצאה מכך, חויבו התובעים לשאת בהוצאות כל הנתבעים, בסך 20,000 ₪, בתוספת מע"מ, בתוספת ריבית והצמדה על פי דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחה לשלוח העתק מפסק הדין לבא כוח הצדדים.