ת"א 1392/07

תקציר

התובעת, מעצבת אופנה בעלת עסק לבגדי ים, תבעה את הנתבעת, מעצבת ויצרנית בגדי ים נוספת, בגין הפרת זכויות הקניין הרוחני שלה בשניים מעיצוביה: מכנסיים מקופלים מבד וחזייה רחבת כתפיים, אותם עיצבה בשנים 2000 ו-2003 בהתאמה, וזכו להצלחה מסחרית רבה. התובעת רשמה את עיצוב המכנסיים המתקפלים מבד בשנת 2003 וטענה כי הנתבעת העתיקה את שני העיצובים ושיווקה אותם תחת השם "מורנה מעצבים", דבר שגרם לה נזק כספי. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי העיצובים אינם ייחודיים או מקוריים, וכי הדגמים שלו אינם דומים לאלה של התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי רישום הדגימה שלה תקף וכי הנתבעת אכן הפרה את זכויותיה בכך שהעתיקה את עיצוב המכנסיים המתקפלים מבד. עוד צוין כי מכנסי המורנה של הנתבעת דומים להפליא לעיצובה של התובעת, ולכן מהווים חיקוי בולט האסור על פי דין. בעקבות זאת הוציא בית המשפט צו מניעה המונע מהנתבע לייבא, לייצר או למכור את העיצוב המפר, והורה לו לתת דין וחשבון על כל העסקאות כאמור. באשר לחזייה רחבת הכתפיים, מצא בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי רכשה מוניטין כלשהו במוצר, ועל כן תביעתה לגניבת עין נדחתה. טענותיה הנוספות של התובעת בדבר גזל סודות מסחריים, עשיית עושר שלא כדין, גזל מוניטין, משא ומתן פסול, רשלנות והטעיית הצרכן נדחו אף הן, שכן הן היו מיותרות או לא הוכחו דיהן. השופטת סיימה בכך שקיבלה חלקית את התביעה, והורתה לנתבעת לחדול מפעילות מפרה ולשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף הוצאות התובע. דיון נוסף נקבע כדי לדון באפשרות של הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט ולקבוע את הסעד הכלכלי המגיע לתובע.