בש"א 963/02

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתו של מרסל קייטן לאחד תביעות נגד הבנק הבינלאומי בע"מ. הדיון בתביעות הוא בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, שמטרתה לייעל ולמנוע החלטות סותרות. בעוד שטענותיו של קג'טן מתייחסות לאותו חשבון בנק, הן מעלות שאלות משפטיות שונות בשלבים שונים של ניהול החשבון. התביעה הראשונה טוענת לניהול כושל של הבנק, לרבות אי כיבוד שיקים וביטול מסגרות אשראי, בסך כולל של 418,599 שקל. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי הבנק, מבקשת לגבות חוב בסך 9,775 שקל, יתרת החשבון נכון למועד הגשת התביעה. הבנק המשיב טען כי איחוד הדיונים יסבך את ההליך שלא לצורך, והמבקשים לא הציגו טיעונים משכנעים לאיחוד, כגון הסיכון להחלטות סותרות. פסק הדין מדגיש את אופיים ושלביו השונים של ההליך ואת העוול הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מהאיחוד. לפיכך, בקשת האיחוד נדחית, ללא צו להוצאות, והטענות יידונו בנפרד.