בש"פ 8826/09

תקציר

בית המשפט דן בבקשה להאריך את מעצרו של המשיב העומד בפני שורה של אישומים חמורים, לרבות אונס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום ותקיפה. הבקשה ניתנה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, המאריך את המעצר בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בתיק, לפי המוקדם מביניהם. ההחלטה התבססה על מסוכנותו של המשיב לחברה, על אופי העבירות הנטענות לו ועל הצורך בעשיית צדק. בית המשפט הכיר בחזקת החפות ובחשיבותה של הזכות לחירות, אך במקרה זה, חומרת העבירות, הסיכון לסכנה ושיבוש הצדק הפוטנציאלי גברו על שיקולים אלה. כמו כן נלקחו בחשבון עברו הפלילי של המשיב וחוסר ההרתעה שלו. חרף הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום, נימק בית המשפט את ההארכה בציינו כי מועדי המשפט נקבעים וההארכה נחוצה על מנת להבטיח שהמשיב יישאר במעצר במהלך המשפט המתנהל. פסק הדין מאזן בין הזכות לחירות לבין הצורך בשלום הציבור ובמינהל תקין של הצדק.