ע"א 6530/21

תקציר

בית המשפט בחן ערעור על חוב מזונות, תוך התייחסות למשמעות החברתית של מזונות ולהשלכותיה המוסריות, כפי שתוארו במקרים קודמים כמו סולימאן ואבן חיים. חובות מזונות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, אינם מסולקים בדרך כלל בשל טיבם, דבר המצביע פעמים רבות על כשל מוסרי של החייב המזניח את חובותיו האישיות, ובכך פוגע ברווחת הציבור. בית המשפט נזהר בפטור מחובות כאלה, אלא אם כן החייב פעל בתום לב באופן עקבי, ולא הראה שיפור במצבו הכלכלי, בבעלות על הנכס, בכושר ההשתכרות, בבריאותו או בנסיבות חיים אחרות. למרות שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש אינו חל כאן בשל העיתוי, הוא מגביל באופן דומה מחיקת חובות מזונות. במקרה הנוכחי, בית המשפט המחוזי שקל גורמים שונים, לרבות מצבו הבריאותי והכלכלי הרעוע של המערערת, אך ציין גם מידע חסר על מקור החוב והסכום הקטן שנגבה עד כה. בעקבות זאת החליט בית המשפט על פטור של 50% מהחוב. ההחלטה מאזנת בין סעד החייב לבין האינטרסים הנושים והציבור, בהינתן חוב של כ-300,000 ₪, כאשר שולמו רק 12,416 ₪ וגילויים חלקיים על ידי המערערת. על מנת להתמודד עם יתרת החוב, הורה בית המשפט כי הגבייה תיעשה באמצעות ניכויים שלא יעלו על 5% מקצבת המערער, דבר המשקף קבלה חלקית של הערעור ללא הוצאות נוספות.