ת"א 67935-01-20

תקציר

השאלה המרכזית במחלוקת זו היא הקביעה לאיזה צד, מבין המבוטחים, חברת הביטוח הנתבעת הייתה צריכה לשלם את תגמולי הביטוח לאחר אירוע שריפה – התובעים או קבלן צד ג'. התובעים טוענים כי הם יזמו את רכישת פוליסת הביטוח ובכך אמורים לקבל את התגמולים, מה גם שהנזק נגרם לביתם ולחפציהם. מנגד, טוענת הנתבעת כי הקבלן היה המבוטח העיקרי כפי שעולה ממסמכי הפוליסה, לרבות הצעת הביטוח והסכם ההתקשרות. הקבלן היה גם המבוטח היחיד ששמו צוין בהקדמה לרשימת הפוליסות. בנוסף, הנתבעת טוענת כי פוליסת הביטוח מכסה נזק לעבודות הפרויקט, שהיו באחריות הקבלן עד לסיום הפרויקט. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים ומצא כי התובעים הסמיכו את הקבלן לפעול בשמם בכל הנוגע לפוליסת הביטוח, לרבות הגשת תביעות לנתבעת. כך עולה גם מהתכתבויות התובעים עם הקבלן וסוכנות הביטוח. בית המשפט מגיע אפוא למסקנה כי תשלום תגמולי הביטוח על ידי הנתבעת לקבלן תאם את תנאי הפוליסה ואת מעשי התובעים עצמם. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענת התובעים כי חלק מנזקי השריפה לא תוקנו. עם זאת, התובעים לא סיפקו ראיות מספיקות להוכחת היקף הנזק שלא תוקן. יתר על כן, הם סירבו לבקשתו הסבירה של הקבלן לגשת לנכס כדי לאמוד את הנזק, דבר שבית המשפט מצא כבלתי ראוי. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים להחזר הוצאות שנגרמו להם בתיקון נזקי השריפה בעצמם, שהסתכמו ב-22,927 ₪, בצירוף הפרשים צמודים וריבית ממועד החשבונית ועד למועד התשלום בפועל. באשר לתביעת התובעים להוצאות דיור חלופיות בתקופת התיקון, מצא בית המשפט כי הקומה השנייה, שניזוקה בשריפה, לא הייתה מאוכלסת באותה עת וכי קומת הקרקע, בה התגוררה המשפחה, נותרה ללא פגע. לפיכך, התובעים לא היו זכאים להוצאות אלה, שכן יכלו להמשיך להתגורר בקומת הקרקע. בית המשפט התייחס גם לסוגיית תביעות הנזק החופפות, וציין כי התובעים הגישו תביעה שכנגד נגד הקבלן בהליך נפרד בגין ליקויי בנייה ואי תיקון נזקי אש. מאחר שהתובעים לא היו זכאים לתגמולי ביטוח מהנתבעת, הם לא יכלו להגיש את אותה תביעה נגד הקבלן. מדובר בפיצוי כפול. עם זאת, התובעים הצהירו כי יזנחו את התביעה שכנגד בהליך הנפרד אם יצליחו בתביעה הנוכחית. לסיכום, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה, והורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 22,927 ₪ בתוספת ריבית והוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ₪. בנוסף, חויב קבלן צד ג' לפצות את הנתבע בגין תגמולי הביטוח ששולמו בסך 22,927 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 8,500 ₪. כמו כן חויבו התובעים לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,500 ₪ בשל בחירתם לנהל תביעה נפרדת במקום לצרף את המבטחת כנתבעת בתביעה שכנגד, דבר שבית המשפט מצא כבלתי ראוי.