בג"צ 7973/20

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן את טענות העותר והמשיבים כאחד, דחה את העתירה מטעמים פרוצדורליים ולגופו של עניין. ראשית, השיהוי של העותרת בהגשה היה משמעותי; היא המתינה כמעט שלוש שנים לאחר שהביעה את כוונתה לערער, ויותר משנתיים לאחר שערעורה נדחה. העותר המשיך לערער על החלטות בערוצים שונים, שלא הצדיקו את השיהוי. בנוסף, העתירה לא כללה צדדים שלישיים רלוונטיים שעשויים להיות מושפעים מההחלטה, צעד הכרחי להמשך הטיפול בעתירה כזו. מבחינה מהותית, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות המשיבים. דחיית העתירה לפתוח בחקירה התקבלה, שכן לרשויות אכיפת החוק שיקול דעת רחב, אלא אם כן ההחלטות בלתי סבירות או פגומות באופן קיצוני. לא נמצאו ראיות משמעותיות המצדיקות חקירה נוספת. לעניין עיון בחומרי חקירה ביקש העותר לטעון לזכות עיון ציבורית. עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה 14.8 מחייבת קשר לגיטימי למידע לצורך בקשה כזו, ואין לפגוע בחקירות המתנהלות. בית המשפט מצא אינטרס ציבורי רב בהשארת החומרים חשופים במהלך חקירות מתנהלות. טענתו של העותר לערער כ"מתלונן ציבור" מוצתה כבר לפי חוק סדר הדין הפלילי. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.