תלה"מ 4128-03-21

תקציר

התיק נסוב סביב בני זוג גרושים וסכסוך הניכור ההורי ביניהם, כאשר המבקש (ככל הנראה האב) מבקש לצרף את המשיב (ככל הנראה האם) ואת המשיבים 5-2, לרבות בתי הספר של הילדים, כנתבעים. על בית המשפט לענייני משפחה להחליט האם יש מקום להיעתר לבקשת המבקש לצרף את המשיבים 5-2 לכתב התביעה. לבית המשפט שיקול דעת להחליט על עיקול צדדים שאינם בני משפחה לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. עליה לשקול את הצדק והתועלת של הכללתם, תוך הכרה בפוטנציאל הפגיעה בצדדים אלה, מה גם שאינם בני משפחה. המטרה היא לברר את הבקשה ולפתור את המחלוקת ביעילות. במקרה דנן, השופט מחליט כי יש לדחות את הבקשה משום שהטענות נגד המשיב והמשיבים 5-2 שונות. התביעה נגד המשיב מתמקדת בניכור הורי, בעוד שהתביעה נגד האחרים מתמקדת בעיקר ברשלנות לכאורה ובהפרת חובה מצד מוסדות חינוך. הכללת המשיבים 5-2 תנהל למעשה שתי תביעות שונות, שלכל אחת מהן נימוקים שונים, תשתית ראייתית ודרישות משפטיות שונות, דבר שיהפוך את ההליך למסורבל. השופטת מדגישה כי המבקש עדיין יכול לזמן עדים, לרבות נציגי המשיבים 5-2, שיעידו ויתמכו בטענותיו נגד המשיב מבלי לצרף אותם כנתבעים. אין צורך בשילובם כמפלגות, מה גם שהם אינם בני משפחה. זאת ועוד, השופטת מסכימה לטענת המשיב 5 כי יש להתייחס להתנהלות הנטענת של בתי הספר באופן מנהלי ולא באמצעות בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהצדדים המשיבים (3, 4 ו-5) אגרה בסך 1,500 ₪, בסך כולל של 4,500 ₪, בתוספת מע"מ. ההחלטה זכאית לפרסום, אך יש להשמיט פרטים מזהים.