פש"ר 11299-09-15

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק פשיטת רגל מורכב שבו החייבים, שבבעלותם מחצית מהדירה, ביקשו עיכוב של חצי שנה בפינויים כדי למצוא דיור הולם, ואילו יורשיו של אביו של החייב, בעל המחצית השנייה, ביקשו שמאות עדכנית בטרם ימשיכו במכירת הדירה. בית המשפט דחה את שתי הבקשות. ההיסטוריה הארוכה של התיק כוללת עיכובים רבים, צו כינוס נכסים, ניסיונות מכירה עצמית ובקשות והארכות רבות. החייבים, שהוכרזו פושטי רגל בשנת 2019, דחו את בקשת פשיטת הרגל שלהם ונצטוו לפנות את הדירה בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה לאחר התחשבות בגילם ובמצבם הבריאותי, ומתן תקופה של 12 שנים לדיור חלופי, עם אפשרות להאריך את התקופה במידת הצורך. בית המשפט גם הורה לנאמן לשלם לחייבים סכום חד פעמי של 9,000 שקל מקופת הכינוס כדי לסייע בהוצאות דיור זמניות, ולפנותם תוך 60 יום. בינתיים נדחתה בקשתם של היורשים לשמאות חדשה, תוך מתן עדיפות לאינטרסים של המציעים והציבור, תוך התחשבות גם בהתנהלות החייבים ובחלוף הזמן מאז השמאות הקודמת. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך להביא את ההליך הממושך לסיומו, תוך איזון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.