ת"א 10269-11-22

תקציר

השופט בחן את הבקשה ואת כל המסמכים הנלווים, והחליט כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. התובע והנתבע לא הסכימו מתי התגלה הנזק, כאשר הראשון טען למועד מאוחר יותר שיהפוך את התביעה לזכאית. עם זאת, השופט מצא כי הנזק התגלה במועד מוקדם יותר, כפי שעולה ממסמכים רפואיים ומל"ל. עוד מצאו כי טענת התובע נשענה על עניין טכני ולא התייחסה לליבת הבקשה של הנתבעת, שהייתה תמוהה ואולי אסטרטגית. השופטת הדגישה כי טענות להתיישנות יש לדחות רק במשורה בטרם בירור לגופן, אך מקרה זה מצדיק הכרעה מקדמית בנושא. לדברי השופט, גילוי הנזק בשנת 2013 הספיק לאדם סביר כדי להגיש תביעה, והערכות מומחים מאוחרות יותר לא שינו זאת. מאחר שהתובע לא הצדיק די הצורך שיהוי בגילוי הנזק, הרי שהתביעה התיישנה ונטל ההוכחה מוטל עליהם. בנוסף, השופט ציין כי החמרת הנזק לא שינתה את מועד הגילוי. לפיכך, התביעה נדחתה מחמת התיישנות, והתובע חויב לשלם לנתבע את שכר טרחת עורך הדין שלו, שהופחת ל-3,000 ₪, בתוך 30 יום.