ת"א 43922-03-18

תקציר

השופט יהודה ליבלין פסק לטובת התובע, יוסי דניאלי, בסכסוך על חוזה שכירות מסחרי. הנתבעים, יעקב ושלמה אמויאל, טענו כי סיכמו עם דניאלי על חוזה שכירות ארוך טווח של לפחות 15 עד 20 שנה לעסקי המאפייה שלהם, אך ההסכם הכתוב שנחתם בין הצדדים קבע חוזה שכירות לשנה עם ארבע אפשרויות חידוש לשנה. השופט ליבלין מצא כי ההסכם בכתב שיקף נאמנה את התנאים שהוסכמו בין הצדדים טרם החתימה, וכי טענותיהם בעל-פה של בני הזוג אמויאל אינן אמינות. השופט ציין כי עדויותיהם של בני הזוג אמויאל אינן עקביות וסותרות על ידי עדים אחרים, בעוד שגרסתו של דניאלי עקבית ונתמכת בראיות. יתרה מכך, השופטת דחתה את טענות בני הזוג אמויאל כי לא קראו את הסכם השכירות טרם חתימתם, וקבעה כי אין זה סביר שהם יחתמו על מסמך בעל חשיבות כזו מבלי לקרוא אותו בעיון. השופט ליבלין דחה גם את טענות בני הזוג אמויאל לפיהן יש לבטל את הסכם השכירות מחמת טעות או הטעיה, שכן לא מצא כל ראיה להטעיה כלשהי או לעסקה אחת של מכירת הנכס והשכרתו. הוא הדגיש כי מדובר בשני הסכמים נפרדים ומעורבים בהם צדדים שונים - חברת פיק בסט למכירה ויעקב אמויאל כיחיד לחכירה. בנוסף, דחה השופט את הטענות לקנוניה בין עורך דינם של בני הזוג אמויאל לבין דניאלי, ולא מצא ראיות התומכות בטענה זו. לסיכום, השופט הורה לנתבעים לפנות את הנכס עד ליום 31.5.2020, ולשלם לתובע 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט תוך 30 יום. עוד הובהר בפסק הדין כי הנתבעים נותרו חייבים בתשלום דמי שכירות עבור התקופה שלאחר תום תקופת השכירות ועד לפינויים בפועל.