פש"ר 10344-02-16

תקציר

פסק הדין מכיר באושר כנושה מובטח לדירתו של שמגר, אך לא לדירת חפץ חיים. למרבה השמחה הוא נושה מובטח ביחס להלוואה השנייה לדירתו של שמגר בלבד, בעוד שההלוואה הראשונה נותרת לא מובטחת. בתוך כך, יש למנות פקיד שיבחן את טענת החוב של שמחה, שכן היא לא הוכחה דיה ומחייבת חקירה נוספת. הערות האזהרה לטובתו של שמחה אינן הופכות אותו לנושה מובטח לדירת החפץ חיים, משום שהדירה תמומש על ידי הבנק, שיש לו תביעה גבוהה יותר. גם המשכון על הדירה לטובתו של שמחה אינו תקף משום שנרשמה שלא כדין לאחר צו עיקול זמני. לגבי דירתו של שמגר, המשכון שנרשם לטובת שמחה גובר על צו העיקול הזמני, והופך אותו לנושה מובטח להלוואה השנייה בלבד. העובדה שמדובר במשכון ולא במשכנתא אינה משפיעה על תוקפו. ככלל, אין די בראיות שהוצגו כדי לבסס את החוב המדויק המגיע לג'וי, ולכן ימונה פקיד שיבדוק את תביעת החוב לגופה. לבסוף, מובטחת לאשתו של שמחה חסינות בגין דירתו של שמגר בגין ההלוואה השנייה. עו"ד דורון ערוסי מתמנה למנהל מיוחד לקביעת גובה החסינות. ההחלטה תתקבל ללא כל הוצאות שהוזמנו, והמזכירות תודיע לצדדים בהתאם.