ע"א 163/57

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש דאוד אדורין, תושב רמלה, נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בדרישה לקיים שלושה הסכמים נפרדים לרכישת חלקות קרקע בכפר ענבא. ההסכמים נערכו עם נפקדים, והאפוטרופוס מייצג אותם. החלקות המדוברות הן 29, 41 ו-48. התובעת דורשת לקיים הסכמים אלה בעין, דבר שהאפוטרופוס מתנגד לו. התיק נדון פעמיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ופעמיים בבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בשתי הפעמים. בפעם הראשונה החזיר בית המשפט העליון את התיק לחקירה נוספת, ובפעם השנייה פסק לטובת התובע, הניח את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון מחדש. הראיות מראות כי אדורין אינו ערבי ישראלי, כלומר תקנות העברת המקרקעין משנת 1940 לא מנעו ממנו לרכוש את הקרקע. השופט קובע כי תביעתה של אדורין לביצוע בעין, בהיותה זכות קניין (ius ad rem), לא הייתה שלמה וניתנת למימוש לפני 1948 בשל האיסורים על העברת קרקעות בספר הלבן. לפיכך, על פי סעיף 43 לפקודת הסדר המקרקעין, תביעתו אינה חסומה. עם זאת, השופט מציין כי ישנן נקודות לא ברורות בתיק שעל בית המשפט המחוזי לשקול מחדש, ומציע לבחון מחדש את הראיות ולתת פסק דין חדש בהתאם. ההחלטה מתקבלת פה אחד והמשיבה מצווה לשלם לתובע הוצאות בסך 100 לירות.