פש"ר 20658-10-16

תקציר

השופט קבע כי יש לבטל את הליך פשיטת הרגל של החייב בשל חוסר תום לב של החייב. ההחלטה התקבלה על סמך סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל, המאפשר לבית המשפט לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם החייב ניצל לרעה את ההליך. השופטת הדגישה כי הליך פשיטת הרגל מחייב את החייב לפעול בתום לב בכל השלבים, הן לפני ההליך והן במהלכו. במקרה זה, חובותיו של החייב נבעו ממעשי המרמה שלו בעריכת דין, וכתוצאה מכך נוצרו חובות משמעותיים ללקוחותיו. הוא הורשע בעבירות משמעת ופליליות ואף ריצה עונש מאסר. כמו כן, החייב לא שיתף פעולה במהלך הליך פשיטת הרגל, לא עמד בתשלומים שוטפים ולא הגיש דוחות על הכנסותיו והוצאותיו. השופט ציין כי התנהלותו של החייב לאורך כל ההליך מעידה על היעדר חרטה וחוסר מיצוי יכולתו להתפרנס. טענת החייב כי ההליך נמשך שבע שנים לא נחשבה כגורם מקל, שכן השיהוי נגרם בשל חוסר שיתוף פעולה מצד החייב. בנוסף, חלק מהחובות נצברו במרמה, דבר המצדיק את ביטול ההליך ומייתר את משך הזמן ללא רלוונטי. השופט הזכיר גם את אופיים השיקומי של הליכי פשיטת רגל, שמטרתם להגן על זכויות הנושים ולאפשר לחייבים ישרים להתחיל מחדש, דבר שהחייב לא היה זכאי לו. לבסוף, דחה השופט את הצעתו הכספית של החייב כדלה ביחס להיקף חובותיו.