ע"פ 3353/03

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר מצא את המערער אשם ברצח וגזר עליו מאסר עולם. המערער, יחד עם שותפו לפשע, היו מעורבים בקשירת קשר להרוג את אביו של שותפו של המערער. על פי כתב האישום, המערער ושותפו הצטיידו בסכינים ודקרו את האב בעת שישן. לאחר מכן הם חזרו למקום לאחר שהמערער שכח את משקפיו, ובשלב זה גילו כי הקורבן עדיין בחיים. לאחר מכן החליטו השניים לחנוק את הקורבן באמצעות כבל אנטנה ולהטביע את ראשו בדלי מים, ולבסוף נמלטו מהמקום ברכב גנוב. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על מספר גרסאות לאירועים שמסרו המערער ושותפו, וכן על עדותו של השותף. בית המשפט קבע כי בן הזוג יזם את הרצח בשל סכסוך אישי עם הקורבן ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות בישראל. עדותו של השותף, יחד עם הודאתו של המערער עצמו בחקירתו, הביאו את בית המשפט למסקנה כי המערער היה שותף מרצון לרצח, ממניע לאומני. תפקידו של המערער היה השגת מפתח לחדרו של הקורבן, סיוע בתכנון הרצח והשתתפות פעילה בדקירה. למרות שהמכה האנושה ספג השותף, בית המשפט ראה במערער מבצע משותף בשל תרומתו המשמעותית לעבירה. המערער טען, כי היה על בית המשפט לקבל את גרסתו לאירועים, אשר הציגה אותו כמסייע בלבד ולא כמבצע משותף. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאי בית המשפט המחוזי וציינה כי הם מבוססים על תשתית ראייתית איתנה. ערכאת הערעור הסכימה כי מעשיו של המערער חרגו מעבר לסיוע גרידא, והיוו פעולה משותפת. על פי מבחן היסוד הנפשי, למערער הייתה הכוונה הנדרשת והוא היה שותף פעיל בתכנון הרצח ובביצועו. זאת ועוד, התשתית העובדתית המחישה את שליטתו של המערער במצב ואת תרומתו המהותית לעבירה, ומציבה אותו היטב במעגל הפנימי של העבירה. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, והרשעתו של המערער ועונשו של מאסר עולם בגין רצח נותרו בעינם. ההחלטה התקבלה פה אחד ונתמכה על ידי סגן הנשיא והמשפט.