עע"מ 5251/08

תקציר

הערעור נסוב בעיקר סביב פרשנות המונח "מוסד חינוך" לפי פקודת הארנונה העירונית והארנונה הממשלתית (פיטורים) (הפקודה). המערער, מוסד המכשיר מורים יהודים לתפוצות, ביקש פטור מארנונה לפי סעיף 4(א)(IV) לפקודה, הפוטר "מוסדות חינוך" ממסים אלה. המשיבים דחו את בקשת המערערת, תחילה בנימוק שהמוסד נעדר אישור ממשרד החינוך, ולאחר מכן, משום שאינו נחשב ל"מוסד חינוכי". בית המשפט המחוזי אישר את ההחלטה האחרונה. בערעור דחו רוב שופטי בית המשפט העליון את הערעור, ואישרו את החלטת בית המשפט המחוזי. השופט מלצר הדגיש את תכלית הארנונה ואת הפטור בסעיף 4(א)(IV) בפרט, שנועד לשרת את תושבי הרשות המטילה את המס. הוא אימץ את הקריטריון שניסח השופט רובינשטיין במקרה קודם, המחייב בחינה של תרומתו של כל מוסד לקהילה המקומית. השופט מלצר הגיע למסקנה כי תרומתה של המערערת לקהילה המקומית הייתה מזערית, ומשכך היא אינה זכאית לפטור ממס. יתר על כן, השופט קבע כי הדרישה לאישור משרד החינוך אינה תנאי מוקדם לקבלת הפטור, אלא שיקול שיש לשקול במסגרת הבחינה הפרשנית. השופט ריבלין, אף שהסכים עם התוצאה אליה הגיע השופט מלצר, הדגיש כי על המחוקק לעדכן את הפקודה. היא הסבירה כי יש לפרש את המקרה של היברו יוניון קולג', שנראה כסותר את גישת הפרשנות התכליתית, בהתאם לפרשת מכללת דרום, שהתמקדה בתרומה לקהילה המקומית. המשנה לנשיאה ריבלין ציין את הצורך בפסיקה ברורה בנושא זה והציע כי על המחוקק להתייצב ולהבהיר את העניין. השופט רובינשטיין הסכים עם התוצאה ועיקרי נימוקיו של השופט מלצר. הוא חזר על עמדתו בפרשת מכללת דרום, והדגיש את מעורבותם של גורמים ממשלתיים רלוונטיים, לרבות משרד החינוך, בתהליך הפטור. החלטת הרוב, בהתאם לחוות דעתו של השופט מלצר, דחתה את הערעור והורתה למערערת לשאת בהוצאות משפט מופחתות בסך 10,000 ₪ לכל משיב, שכן השופט מלצר סבר כי מדובר במקרה נדיר המצדיק התערבות בפסיקת הוצאות בית המשפט הפרוצדורלי. המשנה לנשיא ריבלין קיבל את הערעור וקבע כי על המשיבים להעניק את הפטור המבוקש ממס, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.