בג"צ 29/62

תקציר

המקרה של שלום כהן נ' שר הביטחון ואח' (בג"ץ 29/62) סובב סביב ביטול האמנה של שלום כהן, כתב צבאי בשבועון "העולם הזה". כהן ערער על ההחלטה וטען כי היא שרירותית ומפלה. בג"ץ, בפסק דינו, התמקד בשאלת סמכותו להתערב. בית המשפט הדגיש כי הוא יכול להתערב רק אם כהן יכול להצביע על זכות משפטית שהופרה. השופטים קבעו כי אין חוק המחייב את המשיבים לבוא במגע עם כתבים צבאיים או להזמינם לאירועים. פעולותיהם של המשיבים נועדו לשרת את האינטרסים של הממשלה ולא היו כפופות להוראות דין. מאחר שכהן לא הוכיח זכות סטטוטורית, טענת ההפליה לבדה אינה עילה מספקת להתערבות. בית המשפט הדגיש את חשיבות שלטון החוק ואת תפקידה המצומצם של הרשות השופטת בהתערבות בהחלטות ביצועיות. השופט ויתקון הכיר בהתפתחות השיפוטית של ההכרה בזכויות בלתי כתובות, אך קבע כי יש לבסס אותן באמצעות פסיקה. הנשיא אולשן הדגיש את תפקידו של בית המשפט בשמירה על החוק ואת מגבלות סמכותו. השופט כהן הוסיף כי סמכותו של בית המשפט להוציא צווים לרשויות המדינה מבוססת על ביצוע תפקידים המוטלים בחוק. במקרה זה, כהן לא הצליח לזהות את הבסיס המשפטי לחובותיהם הנטענות של המשיבים. השופטים היו תמימי דעים בביטול הצו המותנה והדגישו את הצורך בתשתית משפטית להתערבות. מקרה זה מדגיש את עקרון הריסון השיפוטי ואת תפקידו המצומצם של בית המשפט בהתערבותו בהחלטות מנהליות, תוך הדגשת חשיבותו של שלטון החוק ודרישת הבסיס המשפטי להתערבות שיפוטית.