ע"פ 7832/00

תקציר

בעניינו של המערער שאשתו, גלינה יעקובוב, התאבדה לאחר שנים של התעללות, אישר בית המשפט העליון את הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות, לצד תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון. גלינה התלוננה על אלימות בעלה זמן קצר לפני מותה, תלונה שאוששה בעדות מהימנה לפי סעיף 10(2) לפקודת הראיות, למרות חששות לשמועות. בית המשפט הכיר בכך שהתשתית העובדתית להריגה ולהריגה ברשלנות זהה, ונבדלת רק ביסוד הנפשי; בעוד שהריגה מחייבת את ציפייתו של הנאשם לתוצאה, הריגה רשלנית נוגעת למה שאדם סביר יכול היה לצפות. בית המשפט דחה את טענת ההפתעה של המערער ביחס לאישום ברשלנות, שכן היו לו הזדמנויות להתגונן. היא גם אישרה כי אלימותו העקבית הפכה את התוצאה הטרגית לצפויה, ובכך שמרה על הקשר הסיבתי למרות ההתאבדות. פסק הדין שיקף הכרה חברתית בהשפעות החמורות של אלימות במשפחה, וציפייה שהתנהגות אלימה תובן כמובילה פוטנציאלית לתוצאות כמו התאבדות. עונשו של המערער של שנתיים נחשב הולם בהתחשב בנסיבות, אם כי צוין כי יש לנכות את 43 הימים שבילה במעצר. ככלל, פסק הדין חיזק הבנה חברתית רחבה יותר של חומרת אלימות במשפחה והשלכותיה.