LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 8189-04-20

גזר דין שלום חיפה

📋
מספר הליך8189-04-20
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך8 בינואר 2023
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. יעקב כהן
👨‍⚖️
שופטיםמריה פיקוס בוגדאנוב

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ 8189-04-20 מדינת ישראל נ' כהן** **מבוא:** גזר דין זה נוגע להרשעת הנאשם, יעקב כהן, בעבירות של תקיפה סתם - בן זוג ועבירת איומים, כעולה מכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט מצא לנכון להטיל עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל שיירצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הסדר טיעון:** * **העיקרון:** הסדרי טיעון מהווים כלי משפטי מרכזי במערכת המשפט הפלילי, המאפשר יעילות דיונית, ודאות משפטית, וחוסך למערכת ולצדדים את הצורך בניהול הליך הוכחות ממושך. * **יישום במקרה:** הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשע. המדינה התעתרה לעונש שירוצה בעבודות שירות, והנאשם לא הוגבל בטענותיו. בית המשפט אימץ את ההסדר, תוך שהוא מקיים את חובתו לבחון את סבירות העונש המוצע בהתאם לנסיבות. * **חידוש/היבט:** למרות שהסדר הטיעון חוסך הליכים, בית המשפט לא ויתר על בחינת מתחם העונש ההולם, תוך שהוא מתייחס לנסיבות הספציפיות, לעבר הפלילי של הנאשם, ולמידת הפגיעה בערכים המוגנים. 2. **מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין):** * **העיקרון:** קביעת מתחם עונש הולם הינה צעד הכרחי לפני גזירת הדין, במטרה להבטיח ענישה הלימה, אחידה ועקבית, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. * **יישום במקרה:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין מספר חודשי מאסר בפועל (שיכולים לרצות בעבודות שירות) לבין 10 חודשי מאסר בפועל. * **הערכים החברתיים שנפגעו:** שלמות גוף, בריאות, ביטחון אישי, כבוד, שלוות נפש, חופש פעולה ובחירה. * **נסיבות ביצוע העבירות:** ויכוח שהתפתח, ביצוע על ידי הנאשם בלבד, שימוש במקל מגב, גרימת סימנים, ואיום בפגיעה. * **מידת הפגיעה:** הוגדרה כבינונית. * **מדיניות הענישה הנהוגה:** בית המשפט סקר מספר פסקי דין דומים, תוך שהוא בוחן את העונשים שהוטלו בנסיבות דומות, במטרה לבסס את מדיניות הענישה. * **חידוש/היבט:** בית המשפט שילב בין עבירת התקיפה לעבירת האיומים תחת "קשר הדוק", דבר המעיד על התקדמות בהבנת הקשר בין עבירות מסוג זה, במיוחד בהקשר של אלימות במשפחה. ההתייחסות לשימוש בחפץ (מקל מגב) כאלמנט המחמיר את מידת הפגיעה, אף אם לא קדם תכנון, מדגישה את חשיבות ההקשר והדרך שבה בוצעה התקיפה. 3. **עונש עבודות שירות:** * **העיקרון:** עבודות שירות מהווים חלופה למאסר בפועל, המאפשרת לנאשם להמשיך את חייו, עבודתו ומשפחתו, תוך ריצוי העונש בצורה מועילה לחברה. * **יישום במקרה:** הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות. לאחר מספר חוות דעת ראשוניות שבהן לא נמצא מתאים, חוות דעת עדכנית קבעה כי הוא מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות (ללא מאמץ פיזי). בית המשפט גזר עונש של 4 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, תוך פירוט המקום, התנאים וההשלכות של אי-עמידה בתנאים. * **חידוש/היבט:** ההתאמה המותנית של הנאשם לעבודות שירות, תוך התחשבות במגבלות רפואיות, מדגימה את הגמישות וההתאמה של עונש זה למצבים מורכבים. ההדגשה על תנאי ההעסקה הקפדניים והשלכות אי-הציות להם (המרת העונש למאסר בפועל) מבטיחה כי עונש זה אינו נתפס כקל ערך. 4. **נסיבות לקולא ולחומרה:** * **העיקרון:** גזירת הדין מחייבת התחשבות בכלל הנסיבות, הן אלו הקשורות בביצוע העבירות (המהוות חלק מקביעת המתחם) והן אלו שאינן קשורות בביצוען (המהוות שיקולים לגזירת העונש בתוך המתחם). * **לקולא:** * הודאת הנאשם, נטילת אחריות והבעת חרטה (חסכה זמן שיפוטי ועלויות). * השפעת העונש על הנאשם ובני משפחתו. * מצבו הבריאותי המורכב (נפשי ורפואי). * **לחומרה:** * **עבר פלילי:** הרשעה קודמת משנת 2016 בגין אלימות ואיומים כלפי אותה מתלוננת, כולל הטלת מאסר על תנאי וצו מבחן. * **אי הרתעה:** העובדה שהענישה המקלה בעבר לא הרתיעה את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות דומות. * **חידוש/היבט:** השימוש בעבר הפלילי, במיוחד כאשר מדובר בעבירות דומות ובאותה קורבן, מהווה שיקול משמעותי לחומרה. בית המשפט שם דגש על כך שהענישה הקודמת לא הפיקה את התוצאה הרצויה של הרתעה, דבר המצדיק ענישה מחמירה יותר כעת. 5. **מאסר על תנאי והתחייבות:** * **העיקרון:** עונשים אלו נועדו להרתיע את הנאשם מביצוע עבירות עתידיות, תוך שמירה על סיוע והדרכה. * **יישום במקרה:** הוטל מאסר על תנאי ל-3 שנים, המותנה באי-עבירת אלימות או איומים כלפי בת זוג. כמו כן, הנאשם חתם על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות דומות. * **חידוש/היבט:** הגדרת התנאי למאסר על תנאי באופן ספציפי לעבירות "אלימות או איומים כלפי בת זוג" מהווה התאמה מדויקת לנסיבות המקרה, ומדגישה את הרגישות של בית המשפט לאלימות במשפחה. **סיכום:** גזר דין זה משקף יישום של עקרונות משפטיים מושרשים, תוך התאמה לנסיבותיו הספציפיות של המקרה. בית המשפט הוכיח גמישות בהתמודדות עם בקשת עבודות השירות, תוך שהוא מקפיד על כך שהעונש יהיה הולם ומרתיע. הדגש על עברו הפלילי של הנאשם, במיוחד בהקשר של אלימות במשפחה, מהווה גורם משמעותי להטלת עונש המשלב מאסר בפועל (מומר לעבודות שירות), מאסר על תנאי והתחייבות. הגדרת התנאים בצורה ברורה והדגשת ההשלכות של הפרתם, מחזקים את האפקטיביות של העונש.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 8189-04-20 מדינת ישראל נ. יעקב כהן, שלום (8.1.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית