עפ"ת 28654-02-21

תקציר

המערער חזר בו מטיעוניו כנגד הרשעתו בנהיגה רשלנית וגרימת נזק לגוף ולרכוש, ולפיכך העבירה היחידה שנותרה לבחון היא זו של נטישה. מהותה של עבירה זו, כפי שקבע בית המשפט העליון, חורגת מעבר למתן סיוע רפואי ומעגנת את חובתו המוסרית של נהג המעורב בתאונה לסייע לנפגע. על פי עדותו של המערער עצמו, הוא לא סייע לרשויות והמתין לגרר לאחר התאונה. גם ממצאיו של בית משפט קמא תמכו בגרסה זו של האירועים ודחו את טענות המערער לפגיעה. לפיכך, התקיימו יסודות עבירת הנטישה. כמו כן, דן בית המשפט בקבילותם של מסמכים מסוימים שהוצגו כראיות. חלק מהמסמכים היו קבילים כפי שהוכנו על ידי גורמים מוסמכים, ואילו אחרים, אף שלא היו קבילים, לא היו מרכזיים בפסק הדין, שכן בית משפט קמא ביסס את ממצאיו על התרשמות ישירה מעדויות העדים. לפיכך, פסק הדין עומד בעינו, והערעור נדחה. המערערת נדרשת להופיע בפני הממונה על עבודות ציבוריות לקליטה והשמה במועד הנקוב. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים אלא בהסכמתם.