ע"ע 294/09

תקציר

פסק הדין דן במקורות הנורמטיביים להוספת היקף ומהות תפקידו של עובד ברשות המקומית. סעיף 27.3 לחוקת העבודה קובע כי עובדי רשות מקומית במשרה חלקית שאינם יכולים להיות מועסקים במשרה מלאה, ואינם עובדים בעבודה משלימה, זכאים לשכר מוגדל. על העובד לעבוד בפועל את השעות השבועיות המפורטות בטבלה המפורטת בכתבה, ואין ליזום את התפקיד על ידי העובד עצמו. כמו כן, הוא דן בתכלית ההיקף הנוסף של המשרה, שהיא שיפור תנאי השכר של עובדים במשרה חלקית שאינם מסיימים את עבודתם באמצעות עבודה נוספת. פסק הדין בוחן גם את טענת ההתיישנות לגבי התקופה שלפני אפריל 1998, והאם התיישנה התביעה. המועצה טוענת כי תקופת ההתיישנות של התביעה היא שבע שנים, ולכן תקופת הזכאות מוגבלת לאפריל 1998 ואילך. בית הדין מצדד במועצה בעניין זה, וקובע כי העובדת יכלה לפנות לוועד העובדים כדי לקבל מידע על זכויותיה, ולכן תביעת העובדת לתקופה שבין יולי 1988 לאוקטובר 1992 נדחית. כמו כן, בית הדין בוחן האם העובדת עומדת בתנאים לתוספת להיקף משרתה. העובד קיים את התנאי הראשון בכך שעבד את מספר השעות הנדרש, והתנאי השני מתקיים גם הואיל והעובד לא עסק בשום עבודה אחרת במהלך התקופה שבמחלוקת. התנאי השלישי דורש כי סיבת העבודה במשרה חלקית תהיה מוטלת על המועצה ולא על העובד, וגם בית הדין סבור כי היא מסתפקת בכך שכן המועצה לא הביאה כל ראיה לכך, למרות שהיה בידיה המידע. בסיכומו של דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, והמועצה מחויבת לשלם לעובד סך של 62,766 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממרץ 2000 ועד התשלום בפועל. העובד יקבל גם 7,500 ש"ח הוצאות מהמועצה, שישולמו תוך 30 יום. החלטת הרוב מנוגדת לדעתו החולקת של נציג המעסיקים, הסבור כי יש לדחות את הערעור.