תמ"ש 59329/00

תקציר

לאחר גירושין של בני זוג, ביקש האב לערוך מבחן כשירות הורית, בנימוק של חשש לשלומו של בנם הקטין. האם, שהייתה בעלת המשמורת העיקרית, התנגדה לבקשה זו. בית המשפט בחן ראיות נרחבות, לרבות תסקיר רווחה רב, הערכות פסיכולוגיות ועדויות של אנשי מקצוע המעורבים במשפחה. מקורות אלה הצביעו באופן עקבי על הורותה המוכשרת של האם ועל היעדר בעיות משמעותיות. בית המשפט שיבח את תפקודה ההורי של האם ואת הסביבה החיובית שסיפקה לילד. טענות האב בדבר רשלנותה של האם לא היו נתמכות ונועדו להכפיש את הורותה. בית המשפט הדגיש כי טובת הילד היא הגורם המכריע בענייני משמורת ואין להעמיד במבחנים פסיכולוגיים מיותרים. מאחר שלא היה צורך אובייקטיבי ועריכת הבדיקה לא הייתה לטובת הילד, דחה בית המשפט את בקשת האב להערכת כשירות הורית. במקום זאת, חויב האב לשלם לאם 3,500 ש"ח, והדיון בהוכחות בכל התביעות נקבע ל-24 בינואר 2007. בית המשפט אף ביקש תסקיר משלים מפקיד הסעד עד ליום 30.12.06 והתיר את פרסום פסק הדין מבלי לחשוף את זהות הצדדים.